מינוי תומך בקבלת החלטות

שלום, אני עו"ד יוני לוי, עורך דין לייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות ותמיכה משפטית בגיל השלישי ובקרב אנשים עם מוגבלויות.

בעבודתי אני פוגש לא מעט אנשים שנמצאים במקום עדין מאוד – הם לא זקוקים לאפוטרופוס, אבל כן זקוקים לעזרה. מישהו שיהיה שם כדי לעזור להבין, לשאול, לתווך, להסביר.
החוק בישראל מכיר היום בצורך הזה ומציע פתרון אנושי ומכבד: תומך בקבלת החלטות.

למה נולד המושג "תומך בקבלת החלטות"?

עד לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, האפשרות המרכזית במקרה של אדם שמתקשה לנהל את ענייניו הייתה מינוי אפוטרופוס – אדם אחר שמקבל עבורו את ההחלטות.

אבל לא כל אדם שזקוק לעזרה מאבד בהכרח את כשירותו.
יש אנשים שמסוגלים לקבל החלטות – אבל צריכים ליווי, תמיכה או תרגום פשוט של המציאות.
אני, עורך דין לייפוי כוח מתמשך, מאמין שכל עוד אדם מסוגל להביע את רצונו – יש לכבד אותו, להקשיב לו, ולסייע לו לממש את מה שהוא באמת רוצה.

בדיוק בגלל זה קבע המחוקק את האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות – אדם שתפקידו ללוות, ולא להחליף.

מהו תומך החלטות – ומה תפקידו?

תומך החלטות הוא מלווה משפטי או אישי, שתפקידו לסייע למקבל ההחלטות להבין את האפשרויות שעומדות בפניו, לקבל מידע רלוונטי ולהביע את רצונו מול גורמים שונים – אבל לא לקבל החלטות בשמו.

תפקידו של תומך ההחלטות כולל:

עזרה בקבלת מידע רפואי, כלכלי או אישי

תיווך והסבר של המידע למקבל ההחלטות

סיוע בניסוח רצונותיו של מקבל ההחלטות

ליווי במימוש ההחלטות מול גופים מוסדיים

הגישה כאן שונה מהותית מאפוטרופסות – אין פה ניתוק, אלא חיזוק.

למי זה מתאים?

אפשר למנות תומך החלטות רק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים:

האדם מסוגל להבין ולקבל החלטות, בעזרת תמיכה.

הוא מסוגל לבטא את רצונותיו.

הוא מסכים למינוי של התומך.

ההליך כולו נעשה מרצון, בליווי משפטי, ומתוך מטרה לאפשר לאדם לחיות בכבוד ולממש את זכויותיו – תוך שמירה על העצמאות ככל האפשר.

איך מתבצע המינוי?

שלב 1: פנייה לייעוץ משפטי

הליך מינוי תומך החלטות מתחיל בפגישה איתי.
אני, עו"ד יוני לוי, בודק יחד עם הלקוח האם זהו הפתרון הנכון עבורו. לפעמים מדובר בחלופה לאפוטרופסות שנפתחה נגדו, ולפעמים ביוזמה אישית מתוך הבנה שהגיע הזמן לעזרה.

שלב 2: פגישת מידע באפוטרופוס הכללי

לפני הגשת הבקשה לבית המשפט – על האדם המיועד להיות נתמך להגיע לפגישת הסבר עם האפוטרופוס הכללי (יחד עם התומך שהוא מבקש למנות).
זו פגישה קצרה שמטרתה להסביר את ההליך, לוודא הבנה מלאה – ולקבל אישור לצרף לבקשה.

שלב 3: הגשת הבקשה לבית המשפט

השלב הבא הוא הגשה רשמית לבית המשפט לענייני משפחה.
אני מכין עם הלקוח את הבקשה, מצרף את התצהיר, אישור הפגישה, ולעיתים גם חוות דעת מקצועיות – בהתאם לצורך.
הבקשה כוללת: פרטי הצדדים, מטרת המינוי, תחומים (בריאות, רכוש, אישיים), תקופת המינוי המבוקשת וסמכויות התומך.

שלב 4: דיון בבית המשפט

בית המשפט מזמן את הצדדים לדיון, בודק שאין ניגוד עניינים, ושמדובר במינוי לטובת האדם.
אם הכול תקין – ניתן צו מינוי, בו נקבעות סמכויות ומשך ההסדר.

אילו סמכויות יש לתומך החלטות?

החוק מעניק לתומך סמכויות מאוד מוגדרות – כולן בשירות מקבל ההחלטות:

• לפנות בשמו לגופים שונים (בנקים, מוסדות רפואיים ועוד)

• לקבל מידע כדי להסביר למקבל ההחלטות את האפשרויות

• לעזור לו לממש את החלטותיו בפועל – בהתאם לרצונו בלבד

לתומך אין סמכות להחליט במקומו – זו לא אפוטרופסות, אלא תמיכה בלבד.

מי יכול לשמש כתומך החלטות?

ישנם שלושה סוגים של תומכי החלטות:

תומך החלטות קרוב

בן משפחה או חבר קרוב. יכול לשמש כתומך עד 3 אנשים בו זמנית.

תומך החלטות מתנדב

מישהו שאינו מכיר את מקבל ההחלטות, פועל בהתנדבות מלאה ועובר הכשרה ייחודית של 15 שעות.

תומך החלטות מקצועי

אדם שעוסק בזה בתשלום, מחויב להכשרה של 60 שעות, נרשם במאגר תומכים מורשים ויכול לשמש עד 15 מקבלי החלטות במקביל.

כמובן שכשמדובר בעניינים כלכליים – יש הגבלות נוספות, למשל: אסור להיות פושט רגל או לקוח מוגבל.

טיפ הזהב שלי

לפעמים מינוי של תומך בקבלת החלטות הוא החבל שמציל אדם – לא משפטית, אלא רגשית.
האדם לא מאבד שליטה, אלא מקבל עזרה. זו הדרך לשמור גם על הזכויות וגם על הקשרים האישיים, בלי מלחמות משפטיות.

אני ממליץ לבדוק את האפשרות הזו לפני שמתחילים הליך אפוטרופסות. הרבה יותר פשוט, הרבה יותר אנושי.

לסיכום

תומך בקבלת החלטות הוא מענה מודרני, רגיש ומדויק לצרכים של אנשים שלא צריכים שיחליטו בשבילם – אלא רק שיבינו אותם טוב יותר.
ההליך פשוט, ידידותי ונעשה מתוך כבוד מלא לרצון האדם.

אני, עו"ד יוני לוי, מזמין אתכם לפנות אליי לייעוץ וליווי בכל הנוגע למינוי תומך החלטות, ייפוי כוח מתמשך או כל פתרון אחר שמכבד את האדם ושומר על האוטונומיה שלו.