תומך החלטות

במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), שנכנס לתוקף בשנת 2016, נקבע הסדר משפטי חדש – מינוי של תומך החלטות. מהו תומך החלטות? כיצד הוא מתמנה? מהן סמכויותיו? על כל זאת במאמר שלפניכם.

 

מהו תומך בקבלת החלטות?

על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות לפני תיקון 18, ישנם מצבים בהם ממנים לאדם אפוטרופוס, והוא זה שמקבל את ההחלטות עבור האדם שמונה לו אפוטרופוס.

מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט נעשה במקרים שונים כמו למשל: קטין ששני הוריו נפטרו או הוכרזו פסולי דין, אדם שהוכרז כפסול דין, אדם שאינו מסוגל, באופן קבוע או זמני, לקבל את החלטותיו בעצמו, ועוד.

עם זאת, בתיקונו את תיקון 18 לחוק הבין המחוקק שישנם גם מצבי ביניים, מצבים בהם אין באפשרותו של אדם להיות עצמאי לחלוטין, אך הוא עדיין יכול לקחת אחריות על חייו בעצמו אם רק יוגש לו הסיוע המתאים.

התיקון הזה מביע הכרה בשונות ובגיוון של קבוצת האנשים בעלי המוגבלויות או בני הגיל השלישי, להם בדרך כלל ממנים אפוטרופוס בצו בית משפט, ובאפשרות שישנה לצמצם את הפגיעה בזכותם לאוטונומיה ולחירות על ידי בחירה באמצעי פחות פוגעני מאפוטרופסות.

להלן נפרט את שלבי מינוי של תומך שכזה, את תפקידיו ואת סמכויותיו.

 

קבלת החלטות נתמכת – כיצד?

על מנת להבין את אופי התפקיד של תומך בקבלת החלטות, על סמכויותיו ועל תפקידיו, יש להסביר כיצד עובד התהליך של קבלת החלטות נתמכת.

ראשית לכול יש להבהיר כי תומך בקבלת החלטות לעולם אינו מקבל את ההחלטות בעצמו, אלא זאת נחלתו של הנתמך, הנקרא גם מקבל ההחלטות, בלבד. רק כך מתגשם עיקרון העצמאות והחירות המוענק למקבל ההחלטות במסגרת הליך שכזה.

 

תפקידיו של תומך ההחלטות

אם כן, הבהרנו לעיל מהו לא כולל תפקידו של מקבל ההחלטות, אך יש לכך כמובן גם פן חיובי –  תפקידו של תומך ההחלטות מתמצה בסיוע למקבל ההחלטות.

הסיוע הנדרש הוא מגוון ותלוי כמובן גם במצבו הנפשי, הפיזי והקוגניטיבי של מקבל ההחלטות, אך ניתן להגיד שהוא כולל את הדברים הבאים: סיוע בקבלת מידע מגופים שונים, סיוע בהבנת המידע שהתקבל, סיוע במימוש החלטותיו של מקבל ההחלטות ובמימוש זכויותיו.

 

סמכויותיו של תומך ההחלטות

לאחר פירוט תפקידיו של תומך ההחלטות ניתן להבין פחות או יותר כיצד מתבצע הליך קבלת החלטות נתמך, אך עדיין לא הובהר כיצד עושה זאת התומך. לצורך מימוש תפקידו מוענקות לתומך סמכויות שונות, שאסור לו לחרוג מהן, אך הוא חייב להשתמש בהן על מנת להגשים את תפקידו.

ואלו הן הסמכויות המפורטות בחוק: הסמכות לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשמו של מקבל ההחלטות, הסמכות לסייע למקבל ההחלטות לבטא את רצונותיו בפני כל גורם, והסמכות לבצע בשם מקבל ההחלטות, על פי רצונו, פעולות לצורך מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו.

 

הליך מינויו של תומך החלטות

הליך מינוי של תומך החלטות כולל מספר שלבים, אך לפני שנפנה לפירוטם יש להגדיר למי בכלל אפשר, על פי החוק, למנות תומך בקבלת החלטות, ואלו הם התנאים לכך:

  1. בגיר שיכול לקבל החלטות בענייניו בעצמו עם תמיכה.
  2. הוא מסוגל לבטא את רצונותיו.
  3. הוא מסכים למינוי של תומך החלטות.

כאשר מתקיימים כל התנאים הללו ניתן לפנות להליך המינוי עצמו:

 

שלב ראשון: פנייה לייעוץ משפטי

הליך מינוי של תומך בקבלת החלטות הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, וככזה לא מומלץ כלל לנקוט בשום צעד לפני קיומו של ייעוץ משפטי עם עורך דין מוסמך ומומחה בתחום.

עורך הדין יפגוש את מקבל ההחלטות, יישמע על רצונו למנות לו תומך בקבלת החלטות ומהיכן הוא נובע, וייעץ לו האם זהו אכן ההליך הנכון בשבילו. אם אכן כך הדבר עורך הדין גם ילווה את מגיש הבקשה לאורך ההליך כולו, תוך הבטחת האינטרסים שלו.

פנייה לייעוץ משפטי חשובה גם, ואולי דווקא, כאשר אתם לא בטוחים מהו ההליך המתאים לכם, או כאשר כבר פתחו כנגדכם בהליך שאתם חוששים מפניו, כמו מינוי אפוטרופוס. עורך הדין יידע לייעץ ולסייע לכם לכוון את הדיון המשפטי אל הכיוון הרצוי יותר מבחינתכם.

 

שלב שני: קיומה של פגישת מידע

כל אדם המעוניין להגיש בקשה למינוי תומך בהחלטות יוזמן לפגישת מידע אצל האפוטרופוס הכללי ביחד עם תומך ההחלטות שברצונו למנות, אם קיים כזה. לפגישה כזו אפשר כמובן להגיע גם בליווי עורך הדין.

בסיום הפגישה יינתן לאדם אישור על השתתפותו בפגישה, אותו יש לצרף לבקשה למינוי תומך החלטות המוגשת לבית המשפט.

 

שלב שלישי: הגשת הבקשה למינוי תומך החלטות

בשלב השלישי מגיש האדם המעוניין במינוי תומך החלטות, או מי מטעמו, את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. לבקשה יש לצרף תצהיר מתאים שנחתם בפני עורך דין, אישור השתתפות בפגישה, וניתן גם לצרף חוות דעת מקצועיות, אך אין חובה לעשות כן.

הבקשה צריכה להיות מוגשת על גבי טופס מיוחד שנקבע לעניין, ועליה להיות מפורטת ולכלול בין השאר את העניינים הבאים: פרטי האדם המבקש, פרטי תומך ההחלטות, סוג תומך ההחלטות, הנימוקים למינוי, משך המינוי המבוקש, הסמכויות שמבקש המינוי להעניק לתומך, ועוד.

 

שלב רביעי: דיון והכרעה

לאחר הגשתה של הבקשה בית המשפט לענייני משפחה יקיים דיון בעניין. הדיון יתקיים בנוכחות שני הצדדים, מבקש המינוי ותומך ההחלטות, זאת אלא אם מבקש המינוי ביקש שלא להופיע בבית המשפט ובית המשפט הסכים לכך.

במסגרת הדיון ייבחן בית המשפט האם המינוי הוא אכן לטובתו של המבקש, האם זהו האמצעי הנכון בעבורו, והאם לא מתקיים ניגוד עניינים בתפקידו של תומך ההחלטות, כך שיש חשש לניצולו של מגיש הבקשה.

אם יכריע בית המשפט שאכן זוהי טובתו של המבקש, וכי לא מתקיים ניגוד עניינים כאמור, יינתן צו שיאשר את המינוי, יקבע את משכו ויפרט את סמכויותיו של תומך ההחלטות.

 

מי יכול לשמש כתומך החלטות?

החוק מציג תנאים לא רק למי שמבקש להיות מקבל ההחלטות, אלא גם למי שמבקש לשמש כתומך החלטות.

אולם, לפני שנפרט לעיל את תנאי החוק הנדרשים לצורך מינוי כתומך החלטות, יש להקדים ולהסביר שקיימים שלושה סוגים של תומכי החלטות, כאשר לכל אחד מהם תנאים ייחודים:

 

סוג ראשון: תומך החלטות קרוב

הסוג הראשון הוא תומך החלטות קרוב, כלומר כזה שהוא קרוב משפחתו או חברו של מקבל ההחלטות. תומך כזה אינו יכול לשמש כתומך החלטות של יותר מ-3 אנשים בו זמנית.

 

סוג שני: תומך החלטות מתנדב

הסוג השני הוא תומך החלטות מתנדב, אדם שאין לו היכרות קודמת עם מקבל ההחלטות ושאינו מקבל שום תמורה בעבור תפקידו. גם תומך מסוג זה אינו יכול לשמש כתומך של יותר מ-3 אנשים במקביל, והוא מחויב בהשתתפות בתוכנית הכשרה ייחודית בת 15 שעות אצל האפוטרופוס הכללי.

 

סוג שלישי: תומך החלטות מקצועי

הסוג השלישי הוא תומך החלטות מקצועי, המבצע את תפקידו תמורת תשלום. תומך מזוג זה חייב להיות בעל ניסיון חיים או ניסיון מקצועי בתחומים בהם נדרשת התמיכה, לסיים הכשרה בהיקף של 60 שעות לפחות, להיות רשום במאגר תומכי ההחלטות המקצועיים, ולא לשמש כתומך של יותר מ-15 מקבלי החלטות בו זמנית.

כאשר תומך ההחלטות המקצועי משמש כתומך לעניינים כלכליים אסור לו גם להיות פושט רגל או לקוח מוגבל חמור. לפרטים נוספים: עו"ד יוני לוי, עורך דין ייפוי כוח מתמשך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

אז מה היה לנו עד עכשיו?
דילוג לתוכן