עורך דין לשון הרע

תוכן עניינים

איום בתביעת לשון הרע הוא דבר די נפוץ במחזותינו, והיא עולה בחדשות לעיתים קרובות. אך בניגוד לתפיסה הרווחת, הנושא של תביעת לשון הרע אינו שמור רק לפוליטיקאים ולאנשי תקשורת, הוא יכול להיות רלוונטי לכל אחד מאיתנו. אך לפני שאתם ממהרים להגיש תביעה בואו ותקראו: מהי בכלל תביעת לשון הרע? מתי אפשר להגיש אותה? האם זה בכלל משתלם? על כל זה במאמר שלפניכם.

 

התנאים להגשת תביעת לשון הרע

כדי שיהיה ניתן להגיש תביעה בגין עוולת לשון הרע צריך שיתקיימו מספר תנאים: 

 

מבחן ראשון: לשון הרע

ראשית צריך שיהיה לשון הרע. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לעשות את אחד מהדברים הבאים: להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו או במשלח ידו. בשלב זה אין כל משמעות לשאלה האם מדובר בדברי אמת או לא. 

 

מבחן שני: פרסום

הדבר השני שנדרש הוא כמובן פרסום. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום יכול להיות בכל צורה, בעל-פה, בכתב, בציור ואפילו בתנועה או בצליל.

 

מבחן שלישי: חשיפה לפרסום

פרסום הלשון הרע הגיע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע. כלומר, עצם ההוצאה של הדבר בדרך הפרסום אינה מספיקה, צריך גם שהדברים יגיעו לידי אדם נוסף אחד לפחות.

 

מבחן רביעי: פרסום מותר

לא מדובר בפרסום מותר. סעיף 13 לחוק מפרט רשימה של פרסומים שלא יכולים לשמש עילה לתביעה נזיקית או פלילית של לשון הרע. לדוגמה: פרסום בישיבת ממשלה, פרסום של מבקר המדינה, פרסום על ידי שופט וכו'.

 

לשון הרע כעבירה פלילית

חשוב לציין כי לשון הרע יכול להפוך גם לעבירה פלילית בתוספת שני תנאים נוספים: 

א. פרסום הלשון הרעה היה בכוונה לפגוע. 

ב. פרסום דברי הלשון הרע היה לשני אנשים או יותר, בניגוד לעוולה האזרחית שדורשת רק אדם אחד. 

עונשה המקסימלי של עבירה זו הוא שנת מאסר אחת.

 

מה שמייחד את עבירת לשון הרע מרוב העבירות האחרות היא שהיא יכולה להגיע לבית המשפט בצורה של הגשת קובלנה. כלומר, הנפגע הוא התובע והוא המחליט אם להעמיד לדין את המפרסם. מדובר בהליך יוצא דופן, שכן בדרך כלל בעבירות פליליות המדינה, באמצעות הפרקליטות, היא התובעת, והיא המחליטה להעמיד את עובר העבירה לדין.

הייחודיות הזו מאפשרת לנפגע לפעול במקביל בשתי חזיתות, פלילית ואזרחית – שאותה נפרט בסעיף הבא.

 

לשון הרע כעוולה אזרחית

פיצוי עם הוכחת נזק

בשונה מרוב העוולות האזרחיות בתביעת לשון הרע התובע יכול לבחור בשני מסלולים שונים בדרך לפיצוי המיוחל. המסלול הראשון הוא המסלול הרגיל, פיצוי לפי שווי הנזק שנגרם. מי שיבחר במסלול כזה ייאלץ להוכיח, בנוסף לתנאים שפירטנו לעיל, שאכן נגרם לו נזק, וגם להציג בפני בית המשפט אומדן סביר ומבוסס לגודלו של הנזק שנגרם בעקבות הפרסום. הקושי העיקרי במסלול הזה הוא שלעיתים באמת לא ניתן להוכיח שנגרם נזק או מה גודלו, ולעיתים באמת לא ברור שנגרם נזק. היתרון העיקרי במסלול הזה הוא שהפיצוי יכול להיות גבוה, אם הנזק היה כזה.

 

פיצוי ללא הוכחת נזק

המסלול השני הוא מסלול תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק. כלומר, מספיק שתראה בבית המשפט שהתקיימו כל התנאים שמגבשים את עוולת לשון הרע. לכאורה מדובר במסלול די פשוט, אך יש בו חיסרון גדול. יש תקרה לפיצוי שניתן לקבל דרך תביעה ללא הוכחת נזק. בלשון הרע רגיל מדובר בפיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, ובלשון הרע שפורסם בכוונה לפגוע מדובר בפיצוי שלא יעלה על סכום של 100,000 ש"ח. בפועל בתי המשפט בדרך כלל מתרחקים מהסכום העליון הקבוע בחוק, וקובעים במסלול זה פיצוי נמוך בהרבה. בנוסף, חשוב לציין שאם בחרתם לפעול בשתי החזיתות, האזרחים והפלילית, תוכלו לקבל את הפיצוי ללא הוכחת נזק רק באחת מהן.

 

הגנות והקלות

יחד עם האפשרויות הניתנות לתובע החוק מעניק גם הגנות משמעותיות לנתבע, או לנאשם בהליך פלילי, כדי להתגונן מפני הצורך בפיצוי או מהעונש. הגנות אלו חשובות לא רק כהגנה לנתבע, אלא עצם קיומן יכול למנוע מתביעות מסוימות להגיע בכלל לפתחו של בית המשפט. כך נחסך כסף וזמן שיפוטי ציבורי רב.  

 

הגנת "אמת בפרסום"

ההגנה הראשונה נקראת "הגנת אמת בפרסום". כלומר, הדבר שפורסם היה אמת, והיה בו עניין ציבורי. הגנה זו משמשת פעמים רבות עיתונאים, שמטבע עבודתם עלולים למצוא את עצמם נתבעים בעוולת לשון הרע מספר פעמים במהלך הקריירה. כמובן שכדי לזכות בהגנה זו יהיה על הנתבע להוכיח ברמה של מאזן הסתברויות שאכן הפרסום היה אמת.

 

הגנת "תום הלב"

ההגנה השנייה היא "הגנת תום הלב". כלומר, הנתבע פרסם את מה שפרסם בתום לב באחת מן הנסיבות המופרטות בחוק. סעיף 15 לחוק מפרט רשימה ארוכה של נסיבות בהן ניתן לטעון שהפרסום היה בתום לב. נביא כמה מהן כדוגמה: המפרסם לא ידע על קיומו של הנפגע, הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הנתבע, הפרסום היה ביקורת על דבר שנעשה או הוצג בפומבי וכו'.

 

בנוסף להגנות בית המשפט רשאי לקחת בחשבון לטובת הנתבע מספר מקרים נוספים: לשון הרע היה חזרה על דבר שנאמר כבר, המפרסם האמין באמיתות הדברים, המפרסם לא התכוון לפגוע והמפרסם התנצל על הפרסום.

 

סיכום

אם הגעתם עד פה ניתן להניח שכבר הבנתם שהגשת תביעת לשון הרע היא עניין מסובך. יש אפשרויות בחירה רבות בתוך התביעה עצמה: בין משפט פלילי למשפט אזרחי, או בכלל שניהם במקביל, בין מסלול פיצוי על הנזק למסלול פיצוי ללא הוכחת נזק כלל ועוד. כל הבחירות הללו מתווספות לעמימות המובנית של התנאים להתגבשות העוולה או העבירה.

קשה להוכיח השפלה או ביזוי, קשה להוכיח שפגיעה מסוימת במשלח היד נגרמה בגלל הפרסום. בחירה במסלול פיצוי לפי גובה הנזק מוסיפה גם קשיים בנוגע להוכחת הנזק, שבמקרים של תביעת לשון הרע הם רבים ומגוונים. במשפט אזרחי תצטרכו להוכיח את כל זאת במאזן הסתברויות. כלומר, ההוכחות שלכם צריכות להיות קצת יותר משכנעות מאלו של הנתבע. אך אם תבחרו במסלול הפלילי תצטרכו להוכיח את עמדתכם מעל לכל ספק סביר, דרישה לא פשוטה כלל.

כל זה לא נאמר כדי להניא אתכם מהגשת תביעת לשון הרע. לתביעות הללו יש ערך חברתי חשוב בכך שהן מעודדות פרסום אמת בלבד לציבור הרחב, ויש להן גם ערך רב באפשרות ההתגוננות של אדם פרטי מפני שמועות או שקרים שמפיצים עליו. דברים שלעיתים יכולים להרוס בן אדם, הן נפשית והן כלכלית. המסקנה היא שאם אתם נמצאים במצב דומה, או שאתם במצוקה מהצד השני של המתרס, כלומר מאיימים עליכם בתביעת לשון הרע שלא בצדק, פנו בהקדם לעורך דין שמתמחה בתחום. רק עורך דין בעל ניסיון וידע ספציפי בתחום לשון הרע יוכל להוביל אתכם בבטחה במסלול המוקשים הזה. אל תוותרו ואל תתפשרו, זה עלול לעלות לכם הרבה אחר כך.

 

עורך דין לשון הרע יוני לוי כאן בשבילכם לכל שאלה בנושא.

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

דילוג לתוכן