הגשת תלונה במשטרה כעילת תביעה בגין פרסום לשון הרע

תוכן עניינים

בטרם נעסוק בשאלה האם הגשת תלונה למשטרה מקימה עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע, יש להידרש לשאלה האם ראשית ישנו פירוט בדבר המילים והאמירות המהוות לשיטת התובע לשון הרע. ציון כללי בכתב התביעה כי הנתבע הגיש תלונה במשטרת ישראל כנגד התובעת, ברוב המקרים, אינו מספק שכן מוטל על תובע בעילת לשון הרע לפרט במדויק את המילים המהוות לשיטתו לשון הרע. כאשר מדובר בהוצאת דיבה, המילים (או המעשה, לפי העניין) מהוות את הבסיס העיקרי להקמת העילה, ובלעדיהן אין.

על כן, כבר נקבע, כי התובע על פי החוק אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא דיבתו, ועליו לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש התובע" ואשר מולידות לטענתו את עילת התביעה.

במרבית המקרים, יש לדרוש שהמילים שנכתבו או שנאמרו, ואשר מקימות לטענת התובע עילת תביעה לפי החוק, יובאו בכתב התביעה במפורש, ומוטב בדרך של ציטוט.

כמו כן, ניתן לצאת מנקודת הנחה שהכוונה ברורה, היינו שייחוס עבירה פלילית לאדם הוא בבחינת לשון הרע.

 

צד ההגנה בתביעת פרסום לשון הרע

איזו הגנה עשויה לעמוד לצד מבצע פרסום אסור של לשון הרע במסגרת הגשת תלונה במשטרה?

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") קובע כי "תהא זו הגנה טובה אם הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו".

לענייננו רלוונטית ההגנה הקבוע בסעיף 15(8) לחוק לפיה:

"הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה".

אם כן, הגשת תלונה למשטרה בה מובע בתום לב חשד על פלוני אינה יכולה לשמש כשלעצמה עילה לתביעה בשל איסור לשון הרע.

תלונתו של אזרח למשטרה, לפיה פלוני חשוד בעיניו כמי שביצע עבירה, היא, מסוג המקרים, בהם קמה ועולה ההגנה של תום הלב לפי האמור בסעיף 18(5) לחוק הנ"ל.

אציין כי בענייננו רלוונטית גם ההגנה שבסעיף 15(3) לחוק בדבר עניין אישי כשר של המפרסם אשר עשויה לעמוד לצדו בבחינת הגנה על עניין כשר שלו.

 

תלונה במשטרה בתום לב

השאלה היא אפוא אם הגשת התלונה (היינו הפרסום) נעשתה בתום לב?

בעניין דרישת תום הלב הקבועה בהגנות שבסעיף 15 לחוק, עשויות ליצור הבדלים בין תוכן דרישת תום הלב במקרים השונים.

דרישת תום הלב מושפעת מן החלופה הקונקרטית שבסעיף 15 אשר עליה מבקשים להסתמך.

דרישת תום הלב הקשורה בהגנה בדבר הגשת תלונה לרשות מוסמכת, מבטאת איזון בין שמירה על שמו הטוב של אדם, לבין הצורך לאפשר לציבור להתלונן בפני המשטרה על עבירות שבוצעו, מבלי לחשוש כי הגשת התלונה תחשוף את המתלונן לתביעה בגין לשון הרע.

במרוצת השנים נדרש בית משפט, לא אחת, לשאלת תוכנה של דרישת תום הלב בהגשת תלונה לרשות מוסמכת. מסקירת הפסיקה מצטייר קו אחיד למדי.

בית המשפט הבחין בין חוסר תום הלב שיש בחזרה עיקשת וחסרת בסיס על תלונה שהוכחה כבר כמוטעית לבין תלונתו השגרתית של אזרח, החושד בתום-לב במעשה עבירה של אחר והמופנית למשטרה.

ניתן דגש לאמונתו הסובייקטיבית של המתלונן "באמיתותה של התלונה".

עוד ניתן לומר כי מתלונן אשר מפריז בדיווחו למשטרה הפרזה רבה בתיאור חשדותיו, עשוי הדבר להביא לכדי שלילת תום-לבו.

הגשת תלונה לרשות מוסמכת חוסה תחת הגנת תום הלב כאשר היא מבוססת על חשד סביר.

 

תלונה סבירה

האם התלונה סבירה בנסיבות העניין?

בעניין זה ראוי להוסיף כי סעיף 16(א) לחוק דורש לצורך ביסוס חזקת תום הלב כי הפרסום לא "חרג מהסביר באותן נסיבות".

לכן, מתלונן, המביא כהווייתן את העובדות המבססות, לשיטתו, את החשד, מבלי הפרזה ותיאור מגמתי, ייחשב כתם לב, אף אם החשד אינו בעל סבירות רבה בנסיבות העניין (מבחינה אובייקטיבית), אך הוא האמין בנכונותו (סובייקטיבית).

איזון זה ראוי, בשל הצורך להבטיח כי הציבור לא יחשוש מהגשת תלונות למשטרה בדבר עבירות פליליות, אך בצד זאת, יש לדרוש כי בתלונה תיפרס "הסבירות הקלושה" כהווייתה ללא הפרזה ומגמתיות ממשית.

 

המניע להגשת תלונה במשטרה

ומה בדבר מניעיו של מגיש התלונה?

אדם יכול להגיש תלונה מתוך מניע להזיק לנילון, אך עדיין תלונת אמת בפיו. בית המשפט קבע לעניין זה כי נוכח החשיבות הציבורית בדיווח למשטרה על חשד לביצוע עבירה, ייתכן מצב שבו המתלונן ייחשב כאילו פעל בתום לב, גם אם המניע להגשת התלונה היה מניע זדוני.

לממונים על חקירות פשעים ועבירות יש עניין בקבלת מידע אמיתי, גם אם המניע למסירתו הוא פסול, ויש על-כן לציבור עניין, כי מי שמוסר מידע, שהוא מאמין בנכונותו, ייהנה מהגנת החוק.

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

דילוג לתוכן