פרסום תגובה לפוסט בפייסבוק וחוק איסור פרסום לשון הרע

תוכן עניינים

עולם השיח בין אנשים חווה תמורות רבות בשנים אחרונות עם כניסתן של פלטפורמות (ברשתות החברתיות ובפייסבוק בפרט) המשנות בצורה ניכרת את התקשורת הבינאישית כפי שהייתה ידועה בעולם טרום עידן האינטרנט.

אפשרויות השיח הרבות הפרוסות בפני כל משתמש בפייסבוק מאפשרות לשוחח ולהגיב ביעילות ובמהירות ככל העולה על רוחם ולעתים קרובות, בקלות דעת תוך שימוש בשפה ירודה שאינה מכבדת את נמען ההודעה.

 

מבחן חוק איסור לשון הרע על תגובה בפייסבוק

בבחינת השאלה האם פרסום תגובה (COMMENT) לפוסט (POST) בפייסבוק (FACEBOOK) מהווה פרסום לשון הרע, התשובה מצריכה בחינה הנעשית במספר שלבים:

  1. שלב הראשון – יש לבדוק האם האמירה מהווה "לשון הרע", כהגדרת מונח זה בחוק.
  1. שלב השני – יש לבחון האם מתקיימים יסודות המונח "פרסום" בחוק לעניין פרסום לשון הרע. בשלב זה, יהיה צורך להכריע בשאלה האם הנתבע הוא שפרסם את הפרסומים או נושא באחריות לפרסומם.
  1. שלב השלישי, נבחנת תחולת הסייגים לאיסור וההגנות השונות שמקנה החוק לפרסומים.
  1. שלב הרביעי, באם לא יחולו הסייגים וההגנות השונות על האמירה כאמורה, יבחנו הסעדים, לרבות שאלת הפיצוי הראוי במקרה הנדון.

 

האם זה לשון הרע?

השלב הראשון – האם התגובה מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965?

על פי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע הוא דבר ש"פרסומו עלול":

(א)        להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.

(ב)        לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

(ג)         לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורים ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו  או במקצועו.

(ד)        לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

צא וראה: אין דרישה שהפגיעות המתוארות בסעיף 1 לחוק פגעו בפועל בקורבנן, ודי שהפרסום שנעשה "עלול" היה לפגוע בו.

 

פירוש האמירה לבחינת לשון הרע

על מנת לקבוע האם אמירה מסוימת מהווה לשון הרע, יש לפרשה.

המבחן לפרשנות הפרסום הינו מבחן אובייקטיבי. בעת פרשנות הפרסום יש לעמוד על מובנו של הביטוי ועל המשמעות הטמונה בו. יש לשלוף מתוך הביטוי את פרשנותו הסבירה ולברר אם מדובר בביטוי הגורם להשפלת אדם פלוני בעיני האדם הסביר.

יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המילים לפי הקשרן תוך התחשבות באופייה ובהתאם לתפיסות מקובלות של האדם הסביר.

כאשר בית המשפט נתקל בקושי פרשני, עליו להעדיף את הפרשנות שלפיה הביטוי איננו לשון הרע. לצורך בחינת משמעותם של דברים, אין חשיבות לכוונת אומר האמרה (המפרסם) ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא או שמע את הדברים.

המבחן הקובע הוא מהי לדעת השופט היושב בדין המשמעות שקורא סביר היה מייחס למלים. עם זאת, אל המובן הטבעי והרגיל של מילים אין להגיע תוך בידודן וניתוקן מהקשרן אלא נהפוך הוא, יש לראותן על רקען הכללי בו הובאו ובהקשר הדברים בו פורסמו.

אם כן, ניתן לראות ש"לשון הרע" עשויה להיאמר במסגרת פרסום תגובה בפייסבוק.

 

האם זה פרסום?

השלב השני – יש לבחון האם מתקיימים יסודות המונח "פרסום" בחוק. בשלב זה, יש להידרש לשאלה האם פרסום תגובה עולה לכדי "פרסום" באחת מהדרכים שחוק איסור לשון הרע חל עליהן.  

אין מחלוקת, שפרסום התגובה (תגובית) הוא "פרסום" באחת מהדרכים שחוק איסור לשון הרע חל עליהן.

סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע קובע, כי פרסום יכול שייעשה בדרכים שונות, בין היתר בעל פה, בכתב או בדפוס "וכל אמצעי אחר".

סעיף 2(ב) קובע, כי "רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות… אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע" וכן, "אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע".

 

הגדרת המונח פרסום לפי חוק איסור לשון הרע

פרסום, כמשמעו בחוק, הוא העברתה של ידיעה משפילה או מבזה לאדם אחר זולת הנפגע. ההגדרה רחבה דיה כדי להכניס תחת כנפיה גם פרסום ברשת האינטרנט [עניין זה נקבע בפסק הדין בר"ע (מחוזי-חיפה) 850/06 רמי מור נגד ידיעות אינטרנט [פורסם בנבו] (22.4.2007).

בענייננו, הפרסום נעשה בפייסבוק, הוא נצפה על ידי צדדים שלישיים והוא עונה על הגדרת סעיף 2(א) לחוק.

 

סיכום

לסיכום, אם כן, נראה כי פרסום תגובה  (COMMENT) לפוסט (POST) בפייסבוק (FACEBOOK) עשויה במקרים מסוים להוות פרסום לשון הרע כהגדרתו חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

אין טעם לחזור על השלבים הנוספים (שלב שלישי ושלב רביעי) בבחינת הערכה האם אמירה עולה לכדי עילה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, להרחבה בעניין זה, ר' המדריך השלם לפרסום לשון הרע באינטרנט.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהימנעות מביצוע פעולה כשלהי.

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

דילוג לתוכן