מה נחשב לשון הרע?

תוכן עניינים

לשון הרע הוא מושג שהושאל למשפט הישראלי מן ההלכה היהודית, אך זהות המושג אינה בהכרח מעידה על זהות במשמעותו. אז מה נחשב לשון הרע על פי המשפט הישראלי? אילו משמעויות חוקיות נובעות מכך? על כל זאת במאמר שלפניכם. 

 

מה נחשב לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע?

ההסדר המשפטי בעניין לשון הרע מצוי כולו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע). חוק זה, בדומה לחוקים רבים אחרים, נפתח בפרק פרשנות, בו מוסברים בהרחבה מושגים שמופיעים בסעיפי החוק הבאים.

אם כן, כותרתו של סעיף 1 לפרק הפרשנות היא: לשון הרע מהי. אותו סעיף מסביר כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להוביל לאחד מארבע התוצאות הבאות:

  1. השפלת אדם או עשייתו מטרה לבוז, ללעג או לשנאה בעיני הציבור.
  2. ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו.
  3. פגיעה במשרתו של אדם, בעסקו, במקצועו או במשלח ידו.
  4. ביזוי אדם בשל גזעו, מוצאו, מקום מגוריו, דתו, נטייתו המינית, מוגבלותו, מינו או גילו.

חשוב להדגיש שהחוק אמנם עושה שימוש במילה אדם, אך כל זאת נכון גם כאשר דבר לשון הרע מכוון כלפי תאגיד, ולא כלפי אדם ממשי.

עוד יש לשים לב כי החוק לא קובע כי רק דברים שאינם נכונים יכללו בהגדרת לשון הרע, להפך. גם פרסומים שהם אמת גמורה, ובתנאי שמובילים לאחת מן התוצאות שפורטו לעיל, הם לשון הרע לכל דבר ועניין, ושאלת אמיתות הדברים תיבחן רק במהלך ההליך השיפוטי עצמו.

 

לשון הרע על ציבור

סעיף 4 לחוק לשון הרע, הנמצא גם הוא בפרק הפרשנות, קובע שישנו גם לשון הרע על ציבור, בדומה לתאגיד. עם זאת, קובע החוק, לשון הרע כזה לא יכול להוות בסיס לתביעה אזרחית או לקובלנה פלילית, וגם כתב אישום בגין עבירה זו יוגש רק על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

 

לשון הרע על מת

סעיף 5 לחוק לשון הרע מוסיף לנו שפרסומם של דברים העונים על אחד מן המקרים המפורטים בסעיף 1 על מת ייחשבו גם הם ללשון הרע. אולם, בדומה ללשון הרע על ציבור, דברים אלו אינם יכולים להוות בסיס לתביעה אזרחית או לקובלנה פלילית.

כתב אישום בגין עבירת לשון הרע על מת לעומת זאת, ניתן להגיש על פי בקשת אחד מקרובי משפחתו של הנפטר, בן או בת זוגו, ילדיו או נכדיו, הוריו, או אחיו ואחיותיו.

 

מהו פרסום?

מכיוון שהגדרתה של לשון הרע משתמשת במושג "פרסום", על מנת להבין לאשורו את המושג לשון הרע יש להבין גם מהו פרסום. ואכן, ההסבר מגיע מיד לאחר מכן, בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.

את הגדרת הפרסום מחלק החוק לשני חלקים שונים:

 

חלק ראשון: דרך הפרסום

החלק הראשון הוא דרך הפרסום. שם קובע החוק כי פרסום לעניין לשון הרע יכול להתבצע בכל דרך, בכתב ובעל פה, בדיבור ובציור, בתנועה ובצליל, ובכל אמצעי אחר שניתן להעלות על הדעת.

 

חלק שני: נמעני הפרסום

החלק השני שקובע החוק שעליו להתקיים על מנת שאחת מהפעולות שפורטו לעיל תחשב לפרסום צריך שיהיו לאותה פעולה נמען אחד לפחות. כלומר, שדבר לשון הרע היה מיועד להגיע לאדם אחר זולת הנפגע, ואכן הגיע אליו.

כאשר מדובר בלשון הרע שבכתב אין זה מספיק לטעון שדבר הלשון הרע לא היה מיועד להגיע לאדם אחר זולת הנפגע, אלא יש להוכיח שהוא לא היה עשוי להגיע לאדם נוסף לפי נסיבות המקרה.

 

משמעות פרסומה של לשון הרע

חוק איסור לשון הרע אינו קובע רק מהם הדברים שנחשבים ללשון הרע, אלא גם מטיל סנקציות על פרסומם של דברים אלו. סנקציות אלו פועלות בשני מישורים שונים:

 

מישור ראשון: עבירה פלילית

הסנקציה הראשונה פועלת במישור הפלילי, וקובעת כי פרסומו של דבר לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני אנשים או יותר זולת הנפגע, דינו מאסר שנה אחת.

יש לשים לב שעל מנת להיכנס לתחומה של העביר הפלילית יש דרישת פרסום חמורה יותר, שכן בעוד על מנת שהדברים ייחשבו ללשון הרע מספיק שהם יגיעו לאדם אחד נוסף זולת הנפגע, כדי שהדבר ייחשב לעבירה פלילית יש צורך שהדברים יגיעו לשני אנשים זולת הנפגע.

עבירת לשון הרע היא אחת מהעבירות היחידות שניתן למצותן בדרך של קובלנה, כלומר בהליך משפטי בו התובע הוא האדם הנפגע עצמו, ולא הפרקליטות או המשטרה.

 

מישור שני: עוולה אזרחית

הסנקציה השנייה פועלת במישור האזרחית, וקובעת כי פרסום לשון הרע היא עוולה נזיקית. במסגרת עוולה נזיקית זו קובע החוק שני מסלולי תביעה: מסלול עם הוכחת נזק ומסלול ללא הוכחת נזק.

מסלול עם הוכחת נזק מתנהל כתביעה נזיקית רגילה, כאשר תקרת הפיצוי שאותה יכול בית המשפט לפסוק בעבור התובע היא הסעד לו עתר במסגרת כתב התביעה.

לעומת זאת, תביעה ללא הוכחת נזק דורשת רק את הוכחת פרסומם של דברי לשון הרע, ועל כן היא פשוטה יותר מתביעה נזיקית רגילה. אך בהתאם לכך, לתביעה כזו תקרת פיצוי נמוכה יחסית, העומדת על 50,000 ₪.

 

סיכום

רבים הם האנשים שאינן מודעים להגדרתו המשפטית המדויקת של המונח "לשון הרע" ומניחים לעיתים בטעות זהות בינו לבין המושג ההלכתי הנושא את אותו שם.

על ידי בלבול זה נמנעים הליכים משפטיים צודקים וחשובים רבים, הליכים שמטרתם לפצות את הנפגעים ולהשיב את מצבם לקדמותו, לפני שפורסמו דברי לשון הרע עליהם.

על מנת שלא להיקלע לבלבול זה כדאי להיוועץ עם עורך דין לשון הרע בכל מקרה של ספק. עורך הדין יישמע את נסיבות המקרה ויקבע האם ישנה עילה ממשית לתביעה אזרחית או להליך פלילי כנגד המפרסם. רק כך תוכלו להיות בטוחים שאכן מיציתם את הצעדים המשפטיים האפשריים כנגד המפרסם.

לפרטים נוספים ומידע על דיני לשון הרע פנו לעו"ד יוני לוי, עורך דין לשון הרע מומחה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

דילוג לתוכן