באילו מקרים פגיעה בפרטיות תזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ש”ח?

תוכן עניינים

חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981 (להלן: “החוק”) מבקש לעגן את זכותו הבסיסית של אדם לפרטיות, לצנעת חייו האישיים ולמעשה את הזכות ליצור חוצץ בין המרחב הציבורי ולבין חייו הפרטיים של האדם.

הפרטיות מאפשרת לאדם לפתח את עצמיותו ולקבוע את מידת המעורבות של החברה בהתנהגותו ובמעשיו הפרטיים.

הזכות לפרטיות אף עוגנה כזכות יסוד, והיא מוגנת בסעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

החוק קובע כי לא יפגע אדם בפרטיותו של אחר ללא הסכמתו. מאידך גיסא, טענת הגנה טובה היא כי אם יוכח כי אדם הסכים לפגיעה בפרטיותו.

לפניך טבלת תוכן עניינים לניווט קל:

פגיעה בפרטיות באינטרנט

בעידן “הפייסבוק”, “וואטסאפ” והאינטרנט, עשוי אדם להיות חשוף לפגיעה חמורה בפרטיות. ישנן דוגמאות רבות לצערי של מקרים בהם הופרה הפרה בוטה של הזכות לפרטיות, למשל, כאשר אדם מצולם ללא ידיעתו בעוד הוא סבור שהוא לבדו, הפצת צילומים אינטימיים, או הפצת צילומים משפילים או מבזים של אדם, הפצת פרטיו האישיים של האדם נמסרים לגורם שלישי ועוד.

התפתחת המרחב האינטרנטי והשפעתו על חיי היום יום של האדם מביאים לכך כי עיקר הפגיעה בפרטיות נעשית על גבי רשת האינטרנט.

בין אם אנחנו צורכים תוכן ובין אם מבצעים רכישות “אונליין”, אנחנו למעשה חושפים בפני צד ג’ לא מוכר מידע אישי של כל אחד מאיתנו כגון: שם ושם משפחה, כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, מספר כרטיס אשראי, מספר טלפון, סיסמאות וכיו”ב. קל וחומר, שאתר האינטרנט עושה שימוש ב”עוגיות” (Cookies) המלמד על הרגלי הגלישה, מהות התוכן הנצרך וכיו”ב.

פיצוי בגין פגיעה בפרטיות עד לסך של 120,000: כיצד מחושב סכום הפיצוי?

כאמור, החוק מתיר לבית המשפט לפסוק פיצוי בגין פגיעה בפרטיות וזאת מבלי שהתובע יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק או באיזה היקף. יתרה מכך, החוק אף מתיר להעניק כפל פיצוי במקרה בו הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה.

השאלות אותן נדרש בית המשפט לשאול בבואו לקבוע את סכום הפיצוי (וזאת לאחר שפסק כי אכן פרטיותו של אדם נפגעה) הם לדוגמא: מהו היקף הפגיעה? עד כמה חמורה הייתה עוגמת הנפש והסבל? כיצד התנהגו הצדדים לאחר הפגיעה בפרטיות? האם הצד הפוגע התכוון לגרום לצד הנפגע נזק? האם הביע חרטה על מעשיו וכדומה.

אם כן, נשאלת השאלה מהי פגיעה בפרטיות?

סעיף 2 לחוק מונה אחת עשרה סוגי פעולות אסורות המוגדרות כ”פגיעה בפרטיות”:

 “פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(תיקון מס’ 11) תשע”א-2011

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(תיקון מס’ 9) תשס”ז-2007

(5)   העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6)   שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7)   הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8)   הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד
(7) או (9);

(תיקון מס’ 8) תשס”ו-2005

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.”

פרשנות הסעיפים:

1.      בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

ביצוע פעולות בילוש ו/או התחקות אחרי אדם ללא הסכמתו, עשויים להביא את המפר לאישום פלילי ולתביעה אזרחית לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪.

2.      האזנה האסורה על פי חוק;

כאמור, ביצוע האזנה ו/או ביצוע פעולות נלוות להאזנת סתר בניגוד להוראות הדין עשויה לזכות את הנפגע, מעבר אישום הפלילי, לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪.

3.      צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

החוק קובע כי חל איסור מוחלט לצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.

מהו אותו “ברשות יחיד”? בהקשר שלנו, צילומו של אדם שלא בהסכמתו, והדיבור “ברשות היחיד” אינו מצביע על “יחידה קניינית” אלא הוא מצביע על “יחידה אוטונומית”. סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו.

היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט. על כן הוא עשוי לחול גם במקום בו אין לפרט כל קניין (כגון בית הוריו, בית חולים, תא טלפון וכיו”ב) וכל מקרה יבחן לגופו.

כאמור, צילום אדם שלא בהסכמתו שהוא ברשות היחיד, עשוי לזכות את הנפגע, מעבר אישום הפלילי, לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪.

4.      פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

5.      פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה;

עניינו של תת סעיף זה הוא במקרה בו אדם מצולם במרחב הציבורי ללא הסכמתו ופרסום התמונה עשויה להשפילו או לבזותו. הבחינה האם פרסום התמונה עשוי להביא אדם לידי השפלה או ביזוי תיבחן לפי המקרה הספציפי. לדוגמא: פרסום תמונות של אדם חרדי לצד תמונות חושפניות של נשים וכיו”ב.

סעיף קטן (4א) עוסק בסיטואציה בה צולם אדם ללא הסכמתו בשעה שהוא מצוי בסיטואציה רגישה ו/או מצב נפשי רעוע. לדוגמא: פיגוע טרור ו/או תאונת דרכים וכיו”ב.

כאמור, צילום אדם במרחב הציבורי בסיטואציות מסוימות, עשוי לזכות את הנפגע, מעבר אישום הפלילי, לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪.

6.      העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;

פרסום תוכן של מכתב (לרבות דוא”ל וכיו”ב) שלא נועד לשימושו של המפרסם או לא נועד לפרסום כלל עשויה לזכות את הנפגע, מעבר אישום הפלילי, לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪.

האמור לא יחול במקרה והכתוב מכיל ערך היסטורי ולא עברו 15 שנים ממועד כתיבתו.

7.      שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

חל איסור בשימוש בשמו של אדם, כינויו, תמונתו או קולו לשם התעשרות כספית. יצוין, לפי פסיקת בית המשפט, לא נדרשת הוכחה כי אכן השימוש הביא לידי רווח למפרסם אלא האם קיים פוטנציאל כי השימוש עשוי להביא לידי רווח.

כאמור, שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח, עשוי לזכות את הנפגע, מעבר לאישום הפלילי, לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪.

8.      הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;

9.      הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

10. שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

מטרתם של תתי סעיפים אלו הוא להביא לכך שתישמר חובת הסודיות מצד האדם האמון על סודיות ענייניו הפרטים של האדם. החובה לשמור על סודיותו של אדם או ציבור יכולה לנבוע מכוח חוק או מכוח הסכם. לדוגמא: רופא, פסיכולוג או עורך דין.

ברגע שיש הפרה של סודיות של מסמך או מידע והוא מפורסם לידי צד ג’ שאינו זכאי לעיין באותו מידע, אזי פרסום זה עשוי לזכות את הנפגע, מעבר לאישום הפלילי, לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪.

11. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות;

מדובר על פרסום או מסירה של דבר אשר הושג בדרך של פגיעה בפרטיות באחת הדרכים המנויות לעיל ולהלן.

12. פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

הגנה זו מגלמת למעשה את אינטרס היחיד שלא להיות מוטרד בצנעת חייו על-ידי אחרים. על מנת שפרסומו של מידע הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם ייחשב לפגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוק, יש לראות אם יש בו די כדי לחצות את אותו סף של אינטימיות – שלאחריו נאמר כי נפגעה “צנעת החיים האישיים”. כל מקרה יבחן לגופו.

תביעות בגין פרסום של מספר תעודת זהות, כתובת, טלפון וכיוצ”ב עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות לאור סעיף זה.

זאת ועוד, נוסחו של סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות מלמדנו כי על מנת שפרסום של עניין יהווה פגיעה בפרטיות, יש להוכיח כי המידע שפורסם מאפשר זיהויו של אדם. לא תקום פגיעה בפרטיות מקום שבו דרישת ה”זיהוי” אינה מתקיימת, היינו: ככל שאדם סביר לא יכול לקשור בין המידע שפורסם לבין אדם ספציפי אזי ניתן יהיה לומר כי לא הייתה פגיעה בפרטיות.

יודגש, גם אם לצד המידע לא נקוב במפורש שמו של אדם, הרי ישנם מקרים בהם ניתן לזהות את אותו ‘אדם’ באמצעות אמצעים אחרים. על כן, כאמור, אין זה הכרחי כי שמו של אדם או תמונתו יופיעו לצד הפרסום;

מה הדין כאשר אדם מקבל לידיו הודעה הכוללת מידע אישי הפוגע בפרטיותו של אדם אחר?

אין בעצם חשיפתו של אדם למידע כדי להוות פגיעה בפרטיות כהגדרתו בחוק וזאת מהטעם כי החומר הועבר אליו מבלי שביקש.

אולם, ישנה חובה על כל אדם המקבל מידע כאמור, לא להפיצו הלאה. ככל ויעשה כן, עובר הוא על הוראות החוק והוא עשוי להיתבע הן במישור האזרחי לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪ והן במישור הפלילי.

סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות – פגיעה “שאין בה ממש”

אף אם המידע כאמור עולה לכדי פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות, נדרש כי יוכח כי הפגיעה לא היתה פגיעה “שאין בה ממש” (סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות).

בהקשר זה יש להראות כי הפגיעה בפרטיות לא בוצעה על דרך “מעשה של מה בכך”, שכן פגיעה שכזו לא תקנה זכות לסעד. כוונת הסעיף היא להסיר מעל הדרך תביעות טורדניות, שאדם סביר לא היה מטריח עצמו בהן.

הגנות מפני פגיעה בפרטיות (סעיף 18 לחוק)

“הגנות מה הן

18.  במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)   הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(2)   הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א)   הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב)   הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג)    הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד)   הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה)   הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו)    הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(3)   בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.”

יסוד נוסף הדרוש להוכחה [על אף הפגיעה בפרטיות] לצורך מתן סעד בעילה של פגיעה בפרטיות הוא שלילת קיום נסיבותיהן של אחת מן ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק. הגנות אלו מלמדות כי חוק הגנת הפרטיות אינו הופך את הזכות לפרטיות לזכות “מוחלטת”.

ההגנות הקבועות בחוק עשויות, לפיכך, לחסום תביעה אזרחית או הליך פלילי בגין פגיעה בפרטיות. עם זאת, על המבקש לחסות תחת הגנות אלו להראות שפעל בתום לב. לפיכך, יש להוכיח כי הפוגע פעל מתוך אמונה כי הפגיעה היא במסגרת ההגנות הקבועות בחוק.

חווית פגיעה בפרטיות או נתבעת?

על מנת לבחון את עוצמת הפגיעה ואת סכום הפיצוי בו ניתן לזכות, צור קשר כבר עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות – 0547443345

משרדנו מתמחה, בין היתר, בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי המתבסס על ניסיון עשיר והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

אין באמור לעיל כדי להוות משום תחליף להתייעצות עם עו”ד המתמחה בתחום.

מעוניינים להתייעץ עם עו"ד יוני לוי? מלאו טופס עכשיו!
דילוג לתוכן