שליחת "דברי לשון הרע" בהודעה פרטית בפייסבוק

תוכן עניינים

המאמר הנוכחי יעסוק בשאלה האם שיחה פרטית בפייסבוק עשויה להעלות לכדי פרסום לשון הרע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק")? חשוב לזכור כי רשת האינטרנט הינה זירה ייחודית להחלפת דעות, וכיום הינה הזירה העיקרית למימוש חופש הביטוי. סוגיית "לשון הרע" ברשת האינטרנט הינה סוגיה שטרם זכתה לליבון מעמיק בבתי המשפט.

על דיני לשון הרע

דיני לשון הרע, דינים עתיקים הם; שורשיהם נטועים עמוק בתרבות האנושית שמקורה בתפיסה בסיסית, ולפיה "טוב שם טוב משמן טוב" (קהלת, ז, א). איסור זה נזכר בתורה שבכתב: "לא תלך רכיל בעמך, לא תעמד על דם רעך אני ה'" (ויקרא יט, טז).הגישה השלטת, אם כן, בבתי המשפט היא הגישה לפיה יש להחיל את דיני לשון הרע "בשינויים המחוייבים" ואין להמציא דינים חדשים.

השינויים המתחייבים כוללים היבטים שונים של הפרסום באינטרנט, ובהם: המשקל המועט שניתן לעיתים קרובות להתבטאויות במסגרת תגוביות בכלל, ובמסגרת תגוביות אנונימיות בפרט; ריבוי התגוביות באופן שלעתים קרובות הפרסום המשמיץ "נבלע בהמון"; והנגישות של הנפגע-עצמו, ושל שוחרי טובתו, לאותם אתרים שבהם נעשה הפרסום הכולל לשון הרע, והיכולת לפרסם הכחשות ותגובות מתאימות.

אולם לא כך הדבר בעניין קיום שיחה פרטית בפייסבוק. ובמה דברים אמורים?

מה החוק אומר לגבי שיחה פרטית בפייסבוק

לעניין הנושא הנדון במאמר זה (שיחה פרטית בפייסבוק), נקבע בפסיקה כי על צד המהות, אין הבדל בין השיחה שהתנהלה בהתכתבות בשיחה פרטית בפייסבוק לבין שיחה אחרת שהיתה מתנהלת בטלפון או בעל פה פנים מול פנים. כאמור, שיחה זו אינה פרסום פוסט או תגובה חולפת לכתבה – הנבלעים בים המידע ואמינותם נמוכה.

יש לזכור כי גם שיח חופשי באינטרנט אמור להיות מוגבל באופן שלא יפגע בשמו הטוב של אדם, וככל שבית המשפט יתרשם עפ"י אופי הפרסום, מקום הפרסום וזהות הכותב, כי מדובר בפרסום שיש בו כדי לייצר רושם שלילי כלפי נפגע, מעבר לפרסומים חולפים (בין אם מפורסמים ברשת החברתית, בין אם כ"פוסט" ובין אם בפורומים), עלול הדבר להצמיח עילת תביעה.

פרסום לשון הרע בשיחה פרטית בפייסבוק – הלכה למעשה

בכדי שאדם יישא באחריות בגין פרסום לשון הרע, נדרשים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, האמירה עולה לכדי לשון הרע. השני, מדובר ב"פרסום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק.

מהו לשון הרע?

ניתן לקרוא בהרחבה במדריך השלם לפרסום לשון הרע באינטרנט והמבחנים הקבועים במדריך לבחינה האם האמירה עולה לכדי לשון הרע רלוונטיים לבחינת אמירות חשודות שנאמרו במסגרת שיחה פרטית בפייסבוק. על כן, לא נרחיב את היריעה במאמר הנוכחי על כך.

מהו פרסום?

לעניין הפרסום, לפי סעיף 2 (ב) לחוק:

"2.      (א)…

           (ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע".

אומנם אין מדובר ב"פוסט" אשר מפורסם לעיני כל, אלא בהודעה פרטית, אולם לפי הגדרת החוק, במידה ותוכן ההודעה מכיל "לשון הרע" כנגד אדם שאינו צד לשיחה הפרטית (בין שני אנשים בלבד), אזי המדובר בהודעה אשר הייתה מיועדת לאדם (אותו אדם איתו התנהלה השיחה), זולת הנפגע (אותו אדם עליו נאמרה "לשון הרע") והיא הגיע לאותו אדם (אותו אדם איתו התנהלה השיחה), ומכאן שההודעה נופלת להגדרת "פרסום" שבחוק.

לו מדובר בשיחה עם מספר משתתפים הגדול משניים, אזי שאלת הפרסום תייתר נוכח העובדה כי בכל רגע נתון נוכחים בשיחה: האדם הפוגע, האדם אליו הגיע הפרסום הפוגע (זולת הנפגע) והנפגע.

מכאן, הבחינה תוכן השיחה עולה לכדי פרסום לשון הרע צריכה להיבחן באופן הבא:

א.         האם הפרסום מהווה "לשון הרע"? עוד יש לבחון כיצד יש להתייחס לפרסום זה בשל פרסומו

ב.         האם הפרסום מהווה "זוטי דברים" נוכח העבודה כי נאמרו בשיחה פרטית בפייסבוק?

ג.          יש לבחון האם המדובר בפרסום מותר אשר נהנה מחסינות (סעיף 13 לחוק) והאם הפרסום      נהנה מאחת ההגנות האמורות בסעיפים 14 ו- 15 לחוק (עליהם ניתן לקרוא כאן)?

ד.         ככל שמשוכת האחריות תיפתר, מהו סכום הפיצוי ההולם את נסיבות המקרה?

 מהי הגנת "זוטי דברים" והאם היא עשויה לחסות על שיחת פרטית בפייסבוק?

מכאן, יכולה להישאל השאלה האם דברים שנכתבו בשיחה פרטית ברשת "הפייסבוק" ע"י אדם כנגד אדם אחר, ראויים לבוא בשערי בית המשפט, או שמא, עם שינוי העתים, ראוי שהתבטאויות וירטואליות אלה יקבלו יחס שונה וייהנו מהגנות האמורות בחוק או מהגנת "זוטי דברים" בפקודת הנזיקין?

ראשית יש לומר כי לא כל "לשון הרע" אמור למצוא דרכו אל בית המשפט, ואכן, בזירת האינטרנט ובזירות אחרות ישנן עוולות המהוות "זוטי דברים".

סעיף 7 לחוק מחיל את סעיף 4 לפקודת הנזיקין.

כידוע, "אין דרכו של בית המשפט לעסוק בעניינים זעירים וקלי ערך, עיניינים של מה בכך, "זוטי דברים"… כך אין דרכו לעסוק בפגיעה מזערית בזכות" (דנ"א 1333/02 הועדה המקומית לתכנון ובנייה נ' הורוויץ פד"י נח(6) 289).

המבחן הוא, אם כן, אם "אדם סביר" היה מביא את העניין לבית המשפט בגין אמירה פוגענית שנאמרה במסגרת שיחה פרטית. המבחן אינו אם רוב הנפגעים שחוו פגיעה דומה לא היו מביאים את העניין לבית המשפט, אלא אם אדם סביר, מן הישוב, בנסיבות העניין לא היה מביא את העניין לבית המשפט.

כך גם תוכן השיחה הפרטית בפייסבוק תיבחן על בסיס המבחנים שהוצעו לעיל.

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

דילוג לתוכן