בניין המשמש לאחסנת ציוד בלבד ומבחן זכאות לפטור מארנונה בגין נכס ריק

להשארת פרטים לשיחת ייעוץ:

המאמר הנוכחי עוסק בשאלה האם בניין המשמש לאחסנת ציוד בלבד זכאי לפטור מארנונה בגין נכס לפי תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993 (להלן – "התקנות")?

 

תקנה 13 לתקנות ההסדרים קובעת כי:

(א) מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של בנין ריק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת, כמפורט להלן:

(1)          עד 6 חודשים – עד 100%;

(2)          מהחודש ה-7 עד החודש ה-12 – עד 66.66%;

(3)          מהחודש ה-13 עד החודש ה-36 – עד 50%.

נקבע בפסיקה ענפה כי הפירוש הנכון למונח "בנין ריק שאין משתמשים בו" מחייב בחינת שני תנאים מצטברים, אשר רק אם מתקיימים שניהם, יינתן הפטור מארנונה. וכך נקבע:

"סבורני, כי התכלית החקיקתית העומדת בבסיס המילים "בניין ריק שאין משתמשים בו", הינה, כי לצורך קבלת הפטור מארנונה, אין די בכך שהנכס לא יהיה בשימוש, אלא יש צורך שיתמלאו שני תנאים מצטברים, והם:

1. הבניין ריק.

2. ואין משתמשים בו.

אין די בקיומו של תנאי אחד משני אלה, כדי שיינתן לנכס פטור מתשלום ארנונה כללית."

ע"ש (ת"א) 261/92 דניה סיבוס חברה לבניה בע"מ ואח' נ' מנהל הארנונה, עיריית תל אביב – יפו‏, פסקה 12 (פורסם בנבו, 22.7.1993).

דרישת הדין היא כי על מנת לקבל פטור מתשלום ארנונה, המהווה מרכיב משמעותי של התקציב העירוני, לא יעשה כל שימוש בבניין, וכי הבניין יהיה ריק לחלוטין. ברי, כי בניין שאינו ריק, המשמש לאחסנה לדוגמא, כמו בענייננו, הוא בניין שנעשה בו שימוש, ולכן יש לגבות בגינו תשלום ארנונה.

נראה כי הדרישה המחמירה לקיומם של שני התנאים בצורה מוחלטת, תואמת את הפגיעה התקציבית הנגרמת מהענקת הפטור. עובדה זו מתחזקת לאור העובדה שגם אם אכן הבניין עומד בשני התנאים, ניתן הפטור המלא לתקופה מקסימלית של 6 חודשים.

אין חולק כי הבניין לא היה ריק לחלוטין. ישנו ציוד אחסנה. אין בשאלות איזה  ציוד ואיזו כמות של ציוד, סותרים את טענת הבניין הריק. די בכך שנמצא ציוד בבניין, על מנת שטענת 'בנין ריק'  לא תתקבל.

כמו כן,  יודגש כי לא ניתן לפצל את שומות הנכס, וכך תשולם הארנונה רק בגין השטחים בהם נמצא הציוד. אכן סעיף 269 לפקודות העיריות מאפשר פיצול של בניין ליחידות שומה שונות לצרכי ארנונה, אך בענייננו אין לעשות כן.

מבחן השימוש ומבחן הזיקה עבור זכאות לפטור מארנונה

בפסיקה נקבעו שני מבחנים עיקריים לבחינת סיווג שונה בנכס רב-תכליתי, מבחן השימוש ומבחן הזיקה:

"השאלה היא, אם כן, מתי נאמר כי ביחידות שטח סמוכות נעשה שימוש שונה בכל אחת מהן, המצדיק סיווג נפרד, ומתי נאמר שגם אם בכל אחת מיחידות אלה מתרחשת אמנם פעילות שונה, משולבות פעילויות אלה זו בזו ותכליתן אחת ועל כן אין מקום לפצלן לצורך הסיווג. לעניין זה הוצעו מספר מבחנים. מבחן אחד הוא, בחינת קיומה של זיקה בין תכליתה של יחידה אחת לבין תכליתה של יחידה סמוכה. אם קיימת זיקה כזו, נראה ב'מתקן הרב-תכליתי' נכס אחד ואילו בהעדר זיקה כזו, הרי שכל יחידה תסווג בנפרד… מבחן אחר הוא, האם השימוש בחלק ספציפי, הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש תכליתו" (ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה נ' עיריית ראשון לציון(פורסם בנבו, 09.02.2003)).

בנסיבות מאמר זה, עסקינן במקרה בו כל המבנה שימש כמבנה משרדים ועל כן לא ניתן להכיר בחלקים שונים של הבניין שעד לעזיבתו שימשו כולם כיחידה אחת בשימוש משרדים, כיחידות נפרדות. לא ניתן לבצע הפרדה מלאכותית, משפטית שכזו ללא עובדות המצדיקות הפרדה שכזו.

קל וחומר, שלא ניתן לעשות הפרדה שכזו בכסות בקשה לקבלת פטור מתשלום ארנונה, אלא יש לבצע שינויים רלוונטיים בנכס ורק אז לפנות לבקשה לקבלת הפטור.

בנוסף לכל האמור לעיל, יודגש כי סוגיה זו יכולה להיפטר בנקל בפינוי מוחלט של כל הציור לאחסנה.

בניין המשמש לאחסנת ציוד בלבד ומבחן זכאות לפטור מארנונה בגין נכס ריק
בניין המשמש לאחסנת ציוד בלבד ומבחן זכאות לפטור מארנונה בגין נכס ריק

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

משרדנו בתקשורת

עו"ד יוני לוי
עו"ד יוני לוי

עורך דין מקרקעין, המלווה פרויקטים של נדל"ן בארץ ובחו"ל כבר מעל 10 שנים. אני חי, נושם ואוהב את עולם הנדל"ן ושמח להעניק מהידע והניסיון המקצועי שלי ללקוחותיי. אני מאמין שלכל אחד מגיע עתיד כלכלי טוב ויציב, ואני כאן ללוות אתכם בפשטות, בתהליכים מורכבים בעולם הנדל"ן.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 60 ביקורות
×
js_loader