בית משפט השלום נדרשת לשאלה האם הטלת עיקול שגוי על רכושו של אדם, ובפרט על חשבונות הבנק שלו, שנעשה על בסיס החלטת רשם הוצאה לפועל במסגרת הליך משפטי מסוג תביעה לסכום קצוב מהווה פרסום לשון הרע.
בית המשפט השלום קבע במפורש כי חרף העובדה שיש בהטלת עיקול לשון הרע משום פרסום לשון הרע מהווה הדבר 'פרסום מותר' החוסה תחת הגנת תום הלב המצויה בחוק איסור לשון הרע. בנוסף על כך, ובאותה נשימה, קבע בית המשפט כי אם יתברר כי הטלת העיקול נעשתה ברשלנות אזי הנפגע רשאי לתבוע את הנזקים שנגרמו לו בשל הפעילות הרשלנית מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין.
הטלת עיקול על חייב שגוי
בית המשפט נדרש לשאלה זו וכבר קבע כי הטלת עיקול שלא כדין על רכוש של אדם מהווה פרסום לשון הרע. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי הצגתו של אדם כמי שאינו משלם את חובותיו ונדרש בשל כך לעקל את נכסיו מהווה השפלה, פגיעה בשמו הטוב של האדם ואף עשויה לפגוע במשרתו ובמשלח ידו.
לעניין אלמנט הפרסום, הטלת עיקול שגוי על חשבון בנק תביא לידי כך כי פקידי הבנק יתוודעו לאותו עיקול, דבר שעשוי לפגוע בשמו הטוב בעיניהם. חשוב לשוב ולהדגיש, השאלה כיצד הדבר יתקבל אצל אותו פקיד בנק ילמד בהתאם למשמעות שקורא סביר היה מייחס לדבר ואין זה משנה מה הבין בפועל אותו פקיד בנק.
מכאן, הטלת עיקול על חשבונות בנק, בין אם נעשה כדין ובין אם נעשה בשגגה, מהווה לשון הרע. בנוסף על כך, מתקיים יסוד הפרסום, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע נוכח העובדה כי פקידי הבנק נחשפים לעיקול על חשבון הבנק.
הטלת עיקול במסגרת הליך משפטי – פרסום מותר
חוק איסור לשון הרע קובע מספר הגנות בפני פרסום לשון הרע שפורסם בתום לב על ידי נתבע לדין.
סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום לשון הרע שנאמר במסגרת הליך משפטי ו/או מעין משפטי ייחשב כפרסום מותר וזו תהווה הגנה טובה מפני עילת תביעה שמקורה בחוק איסור לשון הרע.
בענייננו, הטלת עיקול (בין אם כדין ובין אם בשגגה) שמקורו בהחלטת רשם הוצאה לפועל במסגרת הליך משפטי מהווה פרסום מותר. יתרה מכך, אין בעובדה כי הטל העיקול נעשתה שלא כדין בכדי לשנות קביעה זו.
ההגנה מפני ההשלכות של פרסום לשון הרע חלה לאורך כל שלבי ההליך המשפטי, החל משלב מכתבי ההתראה ועד לשלב מימוש פסק הדין בהוצאה לפועל, ובפרט ההליכים המשפטיים המתקיימים בו.
הטלת עיקול במסגרת הליך הוצאה לפועל
כאשר מדובר בהטלת עיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל, יש להבחין בין שני מצבים שונים. האחד, הטלת עיקול שנעשית על ידי רשות מקומית או גוף ציבורי. השני, הטלת עיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל שמקורם בביצוע פסק דין או החלטת שיפוטית אחרת.
במקרה הראשון, לא תחול ההגנה מפני פרסום לשון הרע מפני שמדובר בהחלטה מנהלית. מנגד, במקרה השני כן תחול ההגנה מפני פרסום לשון הרע שכן מדובר בחלק מהליך המשפטי, על כל המשתמע מכך.
שלבי בדיקת פרסום לשון הרע
כאמור, בכדי שניתן יהיה לקבל סעד משפטי בשל פרסום לשון הרע, על הנפגע לעבור בדיקה בת ארבעה שלבים. מטרת הבדיקה היא לבדוק האם אכן עסקינן בפרסום לשון הרע.
אם יתברר כי אכן כך הדבר, מטרתה גם לבדוק אם אותו פרסום לשון הרע חוסה תחת ההגנות הקובעות בחוק ומונעות קבלת פיצוי או סעד אחר בשל אותו פרסום. לבסוף, ורק אם יתברר כי לא חלה הגנה במקרה הנבדק, יבחן מהו הסעד הרלוונטי המתאים בנסיבות העניין.
דרך קביעת הסעד הראוי
אם יוכח כי הטלת העיקול מקורו מחוץ להליך המשפטי, אזי ניתן יהיה לומר כי מדובר בפרסום לשון הרע המזכה את הנפגע בסעד כמפורט בחוק. אם כן, נשאלת השאלה כיצד בית המשפט קובע מהו אותו סעד ראוי בנסיבות
העניין.
בכדי לענות על שאלה זו יש להביא בחשבון את הפרמטרים הבאים:
- הנסיבות שקדמו לפרסום לשון הרע
- חומרת הפרסום
- האם הייתה כוונה לפגוע בעת פרסום לשון הרע
- שיעור החשיפה של הפרסום
- מהירות הסרת הפרסום הפוגע
- וכיוצא בזה.
למידע נוסף בנושא צרו קשר עם עורך דין יוני לוי
