הגישה הכלכלית למשפט קובעת כי לא בכל מקרה ומקרה יש להגיש תביעת לשון הרע. אחד מהשיקולים המרכזיים בעת בחינת הכדאיות של הגשת תביעת לשון הרע הוא האם ראוי וכדאי להגיש תביעת לשון הרע בהתבסס על הנסיבות והראיות הקיימות בתיק. מיומנותו של עורך דין לשון הרע היא ביכולת הערכת סיכויי ההצלחה של התביעה תוך הצגת מכלול הנתונים בפני הלקוח בכדי שיוכל לקבל את ההחלטה הנבונה ביותר בנסיבות העניין.
השלבים לבחינת סיכויי ההצלחה של תביעת לשון הרע
מודל הערכת סיכויי ההצלחה של תביעת לשון הרע מחולק לארבעה שלבים שונים ואלו למעשה גם השלבים שבית המשפט בודק באמצעותם את התביעה.
ואלו הם ארבעת השלבים:
השלב הראשון: האם זה לשון הרע?
בית המשפט בוחן את משמעות הביטוי לפי משמעותו האובייקטיבית והאם הביטוי מהווה "לשון הרע" על פי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.
בהיקשר הזה המשמעות של הביטוי נלמדת על ידי בחינת השאלה כיצד המפרסם התכוון או כיצד הנפגע הבין את הפרסום אלא כיצד האדם הסביר היה מפרש את הביטוי שנאמר בנסיבות העניין.
הבחינה האובייקטיבית נעשית על ידי ניתוח המובן הפשוט של הביטוי וכן באמצעות ההקשר שהביטוי נאמר בו או באמצעות המשמעות המוסקת (מלשון מסקנה) ממנו.
התובע יכול גם להוכיח את תביעתו באמצעות ההוכחה כי הנסיבות החיצוניות לביטוי הפוגעני מתכוונות או עלול להתכוון לתובע עצמו.
כך לדוגמא, ובהתאם לסעיף 3 לחוק, העובדה כי שמו של אדם אינו מוזכר במפורש בפרסום לשון הרע אינה מכשיל את הוכחת התביעה על ידי התובע. יתרה מכך, אין להוכיח כי הפרסום התכוון בפרסום לנפגע אלא די להוכיח כי הפרסום 'עלול' להתפרש כמתייחס אל התובע בעיניו של האדם הסביר.
עורך דין לשון הרע המתמחה בתחום יידע לנתח את הביטוי בהתאם לפסיקת בית המשפט בכדי להעניק הערכת האם הביטוי מהווה לשון הרע בעיניו של האדם הסביר, הן על ידי מובנות הרגיל של הביטוי והן באמצעות המסקנה הנלמדת ממנו.
השלב השני: האם פורסם לאחר?
לאחר קביעה כי הביטוי מהווה לשון הרע, נבחן האם אופן אמירתו של הביטוי מהווה "פרסום", לפי המבחנים הקבועים בהוראות ס’ 2 לחוק.
יש לבחון האם אופן אמירת הביטוי מהווה "פרסום" על פי סעיף 2 לחוק. ראשית יאמר כי פרסום יכול להיעשות בכתב, בעל פה, בדפוס או בכל אמצעי אחר.
התנאי לקיומו של רכיב "הפרסום" הוא בכך שעל התובע להוכיח כי הפרסום היה מיועד לידי מי שאינו הנפגע. כמו כן, במידה והאדם הפוגע הוציא לשון הרע בפני הנפגע בלבד ואח"כ חזר על הביטוי הפוגע באוזני אדם אחר מלבד הנפגע, יראו בכך "פרסום" לעניין סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.
וגם, אין חשיבות אם הפרסום הגיע ברשלנות או בטעות לאדם אחר זולת הנפגע.
אם כך, קיימים שני תנאים מצטברים להוכחת "פרסום":
- יש להוכיח הפרסום יועד לאדם אחר מלבד הנפגע.
- יש להוכיח כי הפרסום אכן הגיע לידי אדם אחר.
השלב השלישי: ההגנות הקבועות בחוק
בדיקת קיומה של אחת מההגנות הקבועות בחוק מפני אחריות בגין פרסום לשון הרע, כגון: פרסום מותר (סעיף 13 לחוק), הגנה מאחריות פלילית או אזרחית (סעיפים 14-15 לחוק).
עד עתה בחנו האם הביטוי המדובר מהווה "לשון הרע" על פי סעיף 1 לחוק והאם פרסום הביטוי הוכח כהלכה על פי סעיף 2 לחוק.
ככל והמסקנה אליה הגענו היא חיובית ואכן מדובר ב'פרסום לשון הרע', בשלב השלישי יש לבדוק האם ישנה היתכנות להחלת ההגנות המפורטות בסעיפים 13 – 15 לחוק אשר התקיימות אחת מהן תביא לשלילת אחריותו של המפרסם לפרסום.
שלבי בחינת התקיימות ההגנות מאחריות לפרסום לשון הרע נעשה באופן הבא:
שלב א' – לשון הרע ופרסום
יש לבחון האם הביטוי עונה להגדרת "לשון הרע" ודרך פרסומו עונה להגדרת המונח "פרסום".
שלב ב' – פרסום מותר
ככל וכן, יש לבדוק האם הביטוי מהווה את אחד הפרסומים המותרים על פי סעיף 13 לחוק.
שלב ג' – אמת בפרסום ועניין ציבורי
ככל ולא, יש לבדוק האם הפרסום מוגן בהתאם לאמות המידה הקבועות בסעיף 14 לחוק. בכדי ליהנות מההגנה המוצעת בסעיף 14 יש להוכיח שני תנאים מצטברים: יש להוכיח אמת בפרסום ועניין ציבורי שבפרסום.
שלב ד' – תום לב
ככל ולא, יש לבדוק האם הפרסום מוגן מאחריות בשל תום ליבו של המפרסם בהתאם לאחת מהחלופות המפורטות בסעיף 15 לחוק בשילוב הוראות סעיף 16 לחוק לעניין חזקת תום הלב.
עבודתו של עורך דין לשון הרע מקבלת משנה חשיבות בחלק הזה שכן בחינת הנסיבות והראיות וניתוחן כהלכה יכולים להשפיע רבות על סיכויי ההצלחה של התביעה או ההגנה לפי העניין. כך לדוגמא, פרשנות נכונה של ביטוי וסיווגו כעובדה או כדעה ישפיע השפעה דרמטית על ההגנה אשר עשויה לעמוד לצד המפרסם.
השלב הרביעי: בחינת הפיצוי לתובע
יש לבחון את הסעדים והפיצויים המגיעים לתובע, ובין היתר בחינת האפשרות להפחתה בפסיקת הפיצויים, בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק.
השיקולים של העורך דין בעת בחינת סיכויי ההצלחה של תביעת לשון הרע
תפקידו של עורך דין לשון הרע הוא לבחון, בחינה מדוקדקת, את כל חומר הראיות תוך מתן הסבר מפורט ללקוח אודותיהם ופירוט השיקולים של "בעד" ו-"נגד" לכל אחד מהרצונות והמטרות של התובע לשם קביעת אסטרטגית פעולה נכונה בעת הגשת תביעת לשון הרע. אלו הם מקצתם של השיקולים של עורך דין לשון הרע לשקול עם הלקוח:
- מהי מטרתו של הלקוח ומה הסיכויים (או האפשרות אם בכלל) להשיג מטרה זו?
דוגמאות למטרות נפוצות:- האם המפרסם יפרסם פרסום חדש במטרה לטהר את שמו של הנפגע?
- האם הנפגע מעוניין בפיצוי כספי שיהווה סעד לפגיעה בשמו הטוב?
- האם הנפגע מעוניין למסור תגובה שתטהר את שמו?
- האם הנפגע מעוניין לקבל פסק דין שיהווה חותמת לשמו הטוב?
- האם הלקוח נדרש לצו מניעה זמני לשם הפסקת הפגיעה המיידית בשמו הטוב?
מקרים בהם יינתן סעד כספי בגין פרסום לשון הרע
ידוע כי ניתן לקבל סעד כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של כ-140,000 ₪ בהנחה והוכח כי פרסום עלול להוות 'לשון הרע' כנגד הנפגע.
דוגמאות לגובה הפיצוי שנפסק בגין הגשת תביעות בעילת פרסום לשון הרע, ניתן למצוא כאן.
יחד עם זאת, יש להבין האם הביטוי שפורסם מזכה בקבלת פיצוי הולם ולעתים הפיצוי החזוי לאור היקף הפגיעה מייתר את הרצון, מבחינה כלכלית, לתבוע סעד כספי.
ישנם מספר שיקולים שיש לשקול בכדי להעריך את גובה הפיצוי ההולם ואלו הם מקצתם:
- כמות החשיפה של הפרסום הפוגע
- מהו הפרסום המהווה 'לשון הרע'?
- מהי החומרה של הפגיעה?
- מהו מעמדו של הנפגע ומהי מידת הפגיעה בו?
לאחר שעורך דין לשון הרע העריך את גובה הפיצוי החזוי יש להביא גם בחשבון את עלויות המשפט שמתווספות לכל תביעה משפטית, כגון: אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין וכיו"ב וזאת לשם קבלת תמונה מדויקת.
הבנת הרצונות והמטרות של הצד השני לתביעה
נקודה נוספת חשובה מאוד לציון והיא הבנת הרצונות והמטרות של הצד השני לתביעה, התובע או הנתבע לפי העניין. על עורך דין לשון הרע לבחון את הטענות שלכם ביחס לתביעה אך גם לבחון את טענותיו של הצד השני, הן לשם קבלת התמונה המלאה והן עבור הערכת מהימנה ככל הניתן של סיכויי התביעה.
לסיכום
מטרתו של המאמר הנוכחי הוא לספק נקודות למחשבה שיהיו לעזר בעת בחינת סיכויי ההצלחה של תביעת לשון הרע. ההחלטה הנכונה מבוססת על רצונו של הלקוח לאחר בחינת השיקולים "בעד" ו"נגד" בשיתוף ובהיוועצות עם עורך דין לשון הרע להגשת התביעה.
