לרוב כאשר מדברים על סעדים בתביעת לשון הרע אזרחית אנשים חושבים על פיצויים כספיים, אך האמת היא שבכוחו של בית המשפט לתת סעדים נוספים, משמעותיים לא פחות. באילו סעדים מדובר, מהם התנאים לקבלתם, וכיצד עורך דין לשון הרע בפתח תקווה ובכלל קשור לכל העניין? התשובות לכל השאלות במאמר שלפניכם.
תביעה לשון הרע אזרחית
ראשית יש להקדים מספר מילים בדבר מהותה של תביעת לשון הרע אזרחית. תביעת לשון הרע אזרחית היא תביעה שמגיש אדם אחד כנגד אדם אחר בגין פרסומם של דברי לשון הרע בגנותו.
לתביעה כזו שני מסלולים עיקריים, אחד הדורש הוכחת נזק ואחד שאינו דורש הוכחת נזק, אך תקרת הפיצוי בו נמוכה יחסית.
סעדים נוספים בתביעת לשון הרע
כאמור לעיל, הסעדים המוכרים ביותר בתביעת לשון הרע הם סעדי הפיצויים, בין אם מדובר בפיצויים עם הוכחת נזק ובין אם מדובר בפיצויים ללא הוכחת נזק. עם זאת, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע) מציע סעדים נוספים.
סעדים אלו הם בעלי קשר ישיר לאופי התביעה של תביעת לשון הרע, ומטרתם היא לצמצם את הנזקים או למנוע את המשך הפצתם של דברי הלשון הרע.
נביא להלן את הסעדים הנוספים המוצעים בחוק איסור לשון הרע:
סעד ראשון: איסור הפצה או החרמה
בית המשפט ראשי לתת צו המורה על איסור הפצה של עותקי הפרסום בהם מופיעים דברי הלשון הרע, ובמקרים מסוימים אף לצוות על החרמתם. במקרה בו הוחלט להוציא צו החרמה צריך בית המשפט להודיע מה ייעשה בעותקים שיוחרמו, כאשר לרוב הבחירה היא בין השמדתם למסירתם לתובע.
הדבר הייחודי בצו הזה הוא שכוחו יפה גם כלפי מי שאינו צד למשפט. וכך, גם אם הנתבע הוא לא המחזיק הבלעדי בעותקים, או לא מחזיק בהם בכלל, ניתן לבצע אותו.
עם זאת, חשוב לדעת כי צו כזה אינו תקף כלפי אדם פרטי המחזיק בעותק של הפרסום, וללא הוראה מפורשת של בית המשפט בנושא – אין לצו תוקף גם כלפי ספריות או ארכיונים.
סעד שני: פרסום תיקון או הכחשה
הסעד המיוחד השני שיש בכוחו של בית המשפט לתת הוא צו המחייב את הנתבע לפרסם תיקון או הכחשה לדברי הלשון הרע שפורסמו. פרסום כזה ייעשה על חשבונו של הנתבע, בדרך ובמקום שייקבעו על ידי בית המשפט.
סעד זה נפוץ במיוחד בתביעות בהן הצד הנתבע הוא איש תקשורת, שכן על מנת לתקן את העוול שנעשה לתובע יש צורך בפרסום של התיקון באותה מדיה ובאותה דרך בה פורסם הלשון הרע עצמו.
ללא צו כזה ייתכן שלמעשה התביעה לא באמת תביא להשבת המצב של הניזוק לקדמותו, שכן השקר שסיפרו אודותיו ימשיך להכות גלים ללא מפריע. אחרי הכול, לא כולם עוקבים באופן תדיר אחרי פסיקות בית המשפט.
סעד שלישי: צו ביניים
הסעדים שהצגנו עד כה הם צווים סופיים, כאלו הניתנים בעת הפסיקה הסופית של בית המשפט. אך בכוחו של המשפט לתת גם צו ביניים, כלומר צו המורה על עשיית פעולה מסוימת מצד הנתבע לפני שלב ההכרעה.
צו כזה יכול שיינתן אם הנתבע מודה במהלך הדיונים כי לפחות מקצתם של הדברים שפורסמו הם לשון הרע או שאינם אמת. במקרה כזה רשאי בית המשפט להורות על פרסום תיקון או הכחשה כבר בשלב זה.
צו הביניים הזה הוא חשוב במיוחד מכיוון שכל יום נוסף שלשון הרע אודות אדם נמצא באוויר זהו עוד יום שיש לו אפשרות לעורר הדים ולגרום נזק נוסף לנתבע, נזק שעלול להיות גם בלתי הפיך.
תפקידו של עורך דין לשון הרע בפתח תקווה ובכלל
אחת מן החוכמות הגדולות של משפט אזרחי בכלל, ותביעת לשון הרע אזרחית בפרט, היא לדעת אילו סעדים לבקש מבית המשפט.
מצד אחד לא כדאי להגזים, שכן הגזמה בדרישת הסעדים עלולה להשית הוצאות כבדות על התובע, ומצד שני אסור להשמיט אף פרט חשוב, שכן סעדים שלא יכללו בכתב התביעה לא יוכלו לשמש בסיס לפסיקתו של בית המשפט.
הדבר בולט במיוחד בתביעות לשון הרע דווקא בגלל הסעדים המיוחדים שמציע החוק בשבילן. הסעדים הללו אינם מותרות, לעיתים הם נצרכים בתביעות לשון הרע לא פחות מסעדי הפיצויים, ואולי אפילו יותר.
אחרי הכול פיצוי זה חשוב, אך לא סתם אמר קהלת: "טוב שם משמן טוב", וכסף כידוע, הוא לא תמיד הפתרון לתיקון המוניטין.
מחפשים עורך דין לשון הרע בפתח תקווה? פנו לעו"ד יוני לוי, עורך דין מומחה לדיני לשון הרע.
