תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק

מטרתו של חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), היא להעמיד לטובת מי שנפגע מאמירות של לשון הרע כנגדו אמצעים חוקיים להתמודד עם כך.אחד מן האמצעים הללו הוא תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

 

תביעה ללא הוכחת נזק – הרציונל

ראשית יש להקדים ולומר שתביעות פיצוי ללא הוכחת נזק הן עניין חריג בעולם הנזיקי, בו בדרך כלל כדי שתתקיים עוולה חייב להתקיים גם היסוד של נזק.

על אף האמור לעיל, ישנם מקרים בהם המחוקק השכיל להבין שאם לא תינתן בחירה גם במסלול שאינו דורש הוכחת נזק אפשרות התביעה תיהפך לכמעט בלתי אפשרית.

הדבר הזה נכון במיוחד במקרה של תביעות לשון הרע משתי סיבות: הראשונה היא הקושי להוכיח שנזק כלשהו נגרם בכלל, שכן לעיתים לשון הרע עשוי לפגוע במוניטין הכללי של האדם, דבר שאינו ניתן ממש לכימות.

הסיבה השנייה היא הקושי להוכיח קשר סיבתי בין אמירת דבר הלשון הרע ובין הנזק שנעשה. כך למשל במקרה של הכפשת בעל מקצוע, אולי ניתן להוכיח שהכנסותיו ירדו, אך לא תמיד פשוט להוכיח שהלשון הרע היה הסיבה לכך.

מכיוון שבחוקקו את החוק ביקש המחוקק להילחם בתופעה של הפצת לשון הרע ושקרים במרחב הציבורי, הוא היה חייב להעמיד כלי אפקטיבי לרשות אלו המבקשים להיעזר בו, ואת זאת הוא מצא בדמות תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

 

תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק – התנאים

ראשית לכל יש לעמוד על התנאים שמעמיד החוק בפני המבקש לתבוע תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק:

 

תנאי ראשון: לשון הרע

התנאי הראשון הוא כמובן קיומו של לשון הרע, על פי הדרך בה הוא מגודר בחוק. דבר ייחשב ללשון הרע אם יש בפרסומו כדי להשפיל אדם, לשים אותו כמטרה ללעג בעיניי הבריות, לבזותו בשל מעשים המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו או במשלח ידו.

תנאי שני: פרסום

על מנת שתתקיים עוולה נזיקית או עבירה של פלילית של לשון הרע אין זה מספיק שהנתבע יגיד את אותם דברים בינו לבין עצמו, אלא יש צורך שהדבר יהיה באמצעות פרסום לשני אנשים לפחות, זולת הנפגע.

פרסום יכול שייעשה הן בכתב, הן בעל פה, הן בדיבור והן בהתנהגות. נהוג להגיד שפרסום מתרחש כאשר הדברים ממוענים לאדם נוסף זולת הנפגע, או כאשר הדברים מופצים בכתב ועשויים להגיע לאדם אחר זולת הנפגע, אך זה מן הנמנע שיהיו גם דרכי פרסום אחרות.

 

תנאי שלישי: כוונה לפגוע

התנאי השלישי בדבר הכוונה לפגוע נכון רק לעניין העבירה הפלילית, ולא לעניין העוולה האזרחית, אך גם במסגרת של משפט לשון הרע פלילי יש אפשרות לפסוק לנפגע פיצויים ללא הוכחת נזק, ועל כן גם העניין הזה שייך לכאן.

 

אפשרויות התביעה

בדומה לכל תביעה בגין לשון הרע, גם במקרה של תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק עומדת בפני הנפגע יותר מאפשרות משפטית אחת. נעמוד עליהן להלן:

 

פיצוי ללא הוכחת נזק במסגרת מפשט פלילי

כאמור לעיל, כאשר יש בכוונתו של המפרסם לשון הרע לפגוע בנפגע הדבר נחשב לעבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר אחת. משפט פלילי בעניין זה יכול שייפתח בדרך המקובלת, באמצעות הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות, ויכול שייפתח בצורה של הגשת קובלנה על ידי הנפגע.

הגשת קובלנה בעצם הופכת את הנפגע לתובע במשפט, שלא כמו במשפטים פלילים רגילים בהם התובעת היא המדינה באמצעות הפרקליטות.

במסגרת משפט פלילי שכזה ניתן לבקש מבית המשפט סעד נוסף בדמות פיצויים ללא הוכחת נזק. הפסיקה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו המוחלט של בית המשפט.

 

פיצוי ללא הוכחת נזק במשפט אזרחי

המסלול השני של תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק עובר במשפט האזרחי. בחירה במסלול כזה יכולה להיעשות משיקולים שונים, הן כתוספת למשפט הפלילי והן כתחליף לו.

במסלול התביעה האזרחי ניתן להגיש תביעה לפיצוי עם הוכחת נזק וניתן להגיש תביעה שכזאת גם ללא הוכחת נזק.

 

המגבלות על הפיצוי

כפי שהזכרנו לעיל, תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק היא בן חורג במשפט הנזיקי, ועל כן לרוב היא תהיה מוגבלת. הדבר נכון גם לגבי תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק שמוגבלת בשלוש דרכים עיקריות:

 

דרך ראשונה: גובה הפיצויים

הדרך הראשונה להגביל את כוחה של תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק היא הגבלת גובה הפיצויים שניתן לפסוק בגינה.

ואכן, החוק מפרט הגבלות כאלו: במשפט פלילי סכום הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק עומד על 50,000 ₪, ואילו במשפט אזרחי הדבר משתנה. כאשר מדובר בלשון הרע שפורסם ללא כוונה לפגוע תעמוד ההגבלה גם פה על סכום של 50,000 ₪, אך אם הוכח שהמפרסם התכוון לפגוע סכום הפיצויים יוגבל כבר ב-100,000 ₪.

 

דרך שנייה: איסור על כפל פיצוי

החוק קובע מגבלה נוספת על תביעות לשון הרע ללא הוכחת נזק והיא האיסור על קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בעבור אותו לשון הרע יותר מפעם אחת. כלומר, לא ניתן לתבוע אדם הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי ולקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשני ההליכים הללו.

 

דרך שלישית: מתן שיקול דעת לבית המשפט

המגבלה השלישית והאחרונה בנושא זה היא המגבלה בדבר שיקול הדעת שניתן לבית המשפט. הסכום שייקבע בבקשה לפיצוי ללא הוכחת נזק נתון לחלוטין לשיקול דעתו של בית המשפט, כמובן כל עוד הוא תואם את המגבלות הקיימות בחוק.

בבואו לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק ייבחן בית המשפט כל מקרה ומקרה לגופו, ועל כן אין דרך להבטיח שאכן התובע יקבל את הסכום המקסימלי שמתיר החוק. יותר מכך – בתי המשפט נוטים בדרך כלל שלא לפסוק את מלוא הסכום שצוין לעיל.

לפרטים נוספים פנו לעו"ד יוני לוי, עו"ד מומחה לדיני לשון הרע.