מרבית נכסי הנדל"ן בישראל נופלים תחת ההגדרה של בבעלות משותפת, בין אם מדובר על בני זוג שרכשו דירה יחד, ילדים שקיבלו ירושה או פשוט שותפים שהחליטו לבצע השקעה בתחום הנדל"ן. החוק דואג ומאפשר שבכל אחד מן המקרים הללו כל אחד מהצדדים יוכל לבחור לפרק את השותפות ולמכור את חלקו בנכס וזאת בכדי לאפשר למי מהצדדים להמשיך להשקעה או בחירה אחרת. אם כך, מהו פירוק שיתוף במקרקעין? באילו מקרים נדרש לבצע את ההליך? וכיצד הוא מתבצע?
פירוק שיתוף במקרקעין – זכות שמגנה עליכם
פירוק שיתוף במקרקעין הינה זכות הניתנת לכל צד בשותפות נדל"ן מתוקף חוקי המקרקעין. המשמעות של זכות זו הינה שכל אחד מהשותפים בנכס ראשי לדרוש פירוק של השותפות ומכירה של חלקו לאחד השותפים האחרים או לצד ג'.
מהם המקרים בהם תדרשו בפירוק שותפות במקרקעין?
פירוק שיתוף יתבצע בכל מקרה בו אחד השותפים בנכס ירצה לפרום את השותפות. המקרים המוכרים ביותר לפירוק שיתוף מגיעים לרוב משותפות שהיא גם משפחתית, כדוגמה מקרים של גירושין בין בני זוג שבבעלותם נכס או פירוק שותפות בין אחים או בני משפחה שקיבלו נכס בירושה.
חשוב לזכור כי פירוק השותפות אינו בהכרח סימן לפירוק משפחה או חברות. במקרים רבים אחד הצדדים אינו מעוניין בהשקעה הדרושה או מנגד מעוניין בהכנסה הגבוהה שמכירת הנכס תוביל לו או שמא אחד הצדדים רוצה לרכוש את הנכס מידי השותף השני.
האם ניתן להתנגד לפירוק שותפות?
פירוק השותפות יכול להתנהל כצעד הדדי שכל הצדדים מסכימים עליו ולכן יהיה פשוט, קל ומהיר. או שיתכן כי אחד הצדדים יתנגד לבקשה. התנגדות לבקשה לפירוק שותפות הינה אפשרית, אך במרבית המקרים התנגדות זו לא תמנע את פירוק השיתוף וזאת משום שהזכות לפירוק שיתוף נחשבת לעקרון וזכות בסיסית של כל שותף.
עם זאת, ישנם מקרים בהם התנגדות לפירוק שותפות בהחלט תילקח בחשבון. מקרים אלו כוללים מצב בו קיים הסכם שיתוף המגביל את פירוק השיתוף. במקרים אלו עשוי בית הדין להורות על פירוק השותפות רק לאחר תקופה מחתימת ההסכם.
פירוק שלא בתום לב
אפשרות נוספת להתנגדות לפירוק שותפות שעשויה להתקבל הינה במקרה בו הגשת בקשת הפירוק נעשתה שלא בתום לב. דוגמה למקרה מהסוג הינה מצב בו מגיש הבקשה מנסה להוריד את מחיר הנכס ובכך לפגוע בשותף השני.
למי יש לפנות לצורך פירוק שיתוף במקרקעין?
את הבקשה יש להגיש לאחד מבתי המשפט וזאת בהתאם למקום בו הזכאות לנכס רשום ושווי הנכס.
- רשום בטאבו – במקרים בהם הנכס רשום בטאבו יש לפנות לבית משפט השלום באזור בו הנכס רשום. במקרה זה אין התייחסות לשווי הנכס.
- רישום במנהל מקרקעי ישראל – במקרים אלו ישנה התייחסות לשווי הנכס ובהתאם לשווי נקבע המקום בו יתבצע ההליך.
- עד סכום של 2 מיליון שקלים – בית משפט השלום.
- מעל סכום של 2 מיליון שקלים – בית המשפט המחוזי.
- במקרה של פירוק שותפות בה הצדדים הינם בני משפחה הדיון יועבר בבית הדין לענייני משפחה.
מהו ההליך הפרקטי של פירוק השותפות?
הליך הפירוק עצמו יכול להתבצע בתור פירוק בעין שמשמעותו חלוקה פיזית של הנכס בין בשותפים או מכירה של הנכס. פירוק בעין מתבצע במקרים בהם ניתן פיזית, ללא פגיעה בנכס או בשווי שלו לחלק אותו. כדוגמה במקרים בהם יש בית דו משפחתי או קרקע מספיק גדולה.
במקרים בהם לא ניתן לחלק את הנכס בצורה הזו יהיה פירוק השותפות יתבצע על ידי מכירה של חלק מהנכס לשותפים האחרים או לצד שלישי. כמו כן, במקרים רבים יידרש למכור את הנכס כולו ולחלק את הרווח בין השותפים.
