האם בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, שיכול להיחשב כ"מחזיק" בנכס החייב בארנונה, מוכרח להיות המחזיק הפיסי בנכס?

להשארת פרטים לשיחת ייעוץ:

האם בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, שיכול להיחשב כ"מחזיק" בנכס החייב בארנונה, מוכרח להיות המחזיק הפיסי בנכס?

 

מאז שנת 1993, עת נחקק חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, הוסדרו ההוראות לעניין הטלת ארנונה על-פי חוק ההסדרים. סעיף 8 לחוק ההסדרים מסמיך את הרשויות המקומיות להטיל חובת תשלום ארנונה על "המחזיק בנכס". סעיף 7 לחוק ההסדרים מציין כי המונח "מחזיק" יפורש על-פי ההגדרה שבסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש].

בפקודת העיריות בסעיף 269 מוגדר "מחזיק – למעט דייר משנה", ובסעיף 1 לפקודת העיריות מוגדר מחזיק כדלקמן:

"אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון".

המונח "מחזיק", כמו המונח "החזקה", זכה לפרשנויות רבות בפסיקה. נפסק כי המושג יפורש בהתאם להקשרו החקיקתי, כך שהמושג "מחזיק" לצורך חיקוק אחד אינו בהכרח זהה לפירוש שיינתן לאותו מושג במסגרת חיקוק אחר.

לגבי המונח "מחזיק" בפקודת העיריות, נקבע בפסיקה כי המחזיק הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס (ר"ע 422/85 חברת בתי גן להשכרה בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו פ"ד לט(3) 341, 344 (1985);

האם בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, שיכול להיחשב כ''מחזיק'' בנכס החייב בארנונה, מוכרח להיות המחזיק הפיסי בנכס
האם בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, שיכול להיחשב כ"מחזיק" בנכס החייב בארנונה, מוכרח להיות המחזיק הפיסי בנכס

ניתן לראות שעל פי רוב, בתי משפט קבעו כי בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס הוא מי שעושה שימוש בפועל בנכס, זאת גם אם קיימים מחזיקים-בכוח נוספים, כגון בעלים (ר"ע 422/85 הנ"ל, עמ' 343-344).

הסיבה היא ההכרה בכך שתשלומי הארנונה משולמים לעירייה לטובת הספקת שירותים לתושביה, ועל כן ככלל, מוצדק לחייב בתשלום ארנונה את מי שנהנה משירותים אלו, ולא בהכרח את מי שהוא בעל הזיקה המשפטית החזקה ביותר לנכס (ע"א 9368/96 מליסרון בע"מ נ' עיריית קרית ביאליק פ"ד נה(1) 156, 164 (1999);

כך נקבע כי גם פולש בלתי חוקי, יכול לחוב בתשלום ארנונה, וגם מי שחוזה השכירות שלו תם והוא אינו מפנה את הנכס (ראו בר"מ 7856/06, בפסקה 42).

מאפיין נוסף שעולה מהפסיקה הרלוונטי להגדרת המחזיק בנכס, הוא יכולת השליטה בנכס והיכולת של אותו גורם לנצל את הנכס לצרכיו השונים (בר"מ 7856/06, פסקה 27).

בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, שיכול להיחשב כ"מחזיק" בנכס החייב בארנונה, אינו מוכרח להיות המחזיק הפיסי בנכס

עם זאת, בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס אינו חייב להיות המחזיק הפיסי. כך כאשר המחזיק הפיסי פועל בשמו ובעבורו של אחר, יראו את אותו אחר כמחזיק,, וכך כאשר המחזיק הפיסי אינו ידוע לרשות המקומית (ראו  בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ [פורסם בנבו] (17.4.2008);

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

משרדנו בתקשורת

עו"ד יוני לוי
עו"ד יוני לוי

עורך דין מקרקעין, המלווה פרויקטים של נדל"ן בארץ ובחו"ל כבר מעל 10 שנים. אני חי, נושם ואוהב את עולם הנדל"ן ושמח להעניק מהידע והניסיון המקצועי שלי ללקוחותיי. אני מאמין שלכל אחד מגיע עתיד כלכלי טוב ויציב, ואני כאן ללוות אתכם בפשטות, בתהליכים מורכבים בעולם הנדל"ן.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 60 ביקורות
×
js_loader