פירוק שיתוף בדירה שלא רשומה בטאבו (רשומה ברמ"י או בחברה משכנת)

להשארת פרטים לשיחת ייעוץ:

כשמדברים על פירוק שיתוף, מניחים בדרך כלל שהנכס רשום בטאבו על שם השותפים. אבל דירות רבות בישראל אינן רשומות בטאבו כלל: הזכויות בהן רשומות ברשות מקרקעי ישראל, בספרי חברה משכנת, או רק בחוזה שעוד לא הושלם ברישום. לשותפים בדירה כזו אין "בעלות" רשומה, אלא זכויות חוזיות. האם אפשר לפרק שיתוף בזכויות כאלה? כן. החוק מאפשר זאת, ולבית המשפט יש גמישות רבה באופן הפירוק. אבל הדרך שונה: כל מכירה או העברה עוברת דרך הגוף שרושם את הזכויות, הרוכשים בודקים יותר, ולפעמים כדאי להסדיר את הרישום לפני שמוכרים.

עיקרי הדברים

  • אפשר לפרק שיתוף גם בזכויות לא רשומות – חוק המיטלטלין חל גם על זכויות, ומעניק לכל שותף זכות לדרוש פירוק.
  • לבית המשפט גמישות – הוא רשאי להורות על חלוקה, מכירה או כל דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת.
  • הגורם הרושם הוא שחקן מרכזי – העברת הזכויות לרוכש עוברת דרך רשות מקרקעי ישראל או החברה המשכנת.
  • בדיקה מוקדמת חוסכת זמן – אישור זכויות עדכני, שרשרת העברות וחובות פתוחים צריכים להיבדק לפני התביעה.

 

למה דירות רבות אינן רשומות בטאבו

רישום בטאבו, כלומר בפנקסי המקרקעין, מחייב שהקרקע תהיה מוסדרת והבניין רשום כבית משותף. בבניינים רבים, במיוחד ותיקים או בשכונות שנבנו בידי חברות משכנות, התהליך הזה לא הושלם. במקרים כאלה, הזכויות בדירה מתועדות במקום אחר: ברשות מקרקעי ישראל, שמנהלת את מקרקעי ישראל, או בספרי החברה המשכנת שבנתה את הבניין.[1]

בנוסף, יש דירות שנרכשו מקבלן וטרם נרשמו, משום שהבית המשותף עדיין לא נרשם. בכל המקרים האלה, הבעלים מחזיקים בזכויות חוזיות: זכות לקבל רישום בעתיד, זכות חכירה מול רשות מקרקעי ישראל, או זכות שמוכרת על ידי החברה המשכנת. הזכויות האלה ניתנות למכירה, להורשה ולשעבוד, אבל הדרך לעשות זאת שונה מנכס רשום.

הצעד הראשון בכל עסקה, ובוודאי בפירוק שיתוף, הוא לברר היכן בדיוק רשומה הדירה ומה רשום לגביה. את הבדיקה הזאת מפרט המאמר איפה הדירה רשומה, שמסביר איך בודקים רישום בטאבו, ברמ"י ובחברה המשכנת.

 

איזה חוק חל על פירוק שיתוף בזכויות לא רשומות

הוראות פירוק השיתוף בחוק המקרקעין מנוסחות ביחס ל"מקרקעין משותפים". לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.[2] אבל כשהשותפים מחזיקים בזכויות חוזיות ולא בבעלות רשומה, עולה השאלה איזה הסדר חל.

התשובה נמצאת בחוק המיטלטלין. סעיף 13(א) לחוק קובע שהוראותיו יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים, גם על זכויות, וסעיף 13(ב) מוסיף שהן חלות כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין.[3] כלומר, זכויות חוזיות משותפות בדירה כפופות להוראות השיתוף של חוק המיטלטלין.

לפי סעיף 10(א) לחוק המיטלטלין, כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. לפי סעיף 10(ב), הפירוק יהיה לפי הסכם בין השותפים, ובאין הסכם לפי צו בית המשפט, שרשאי להורות על חלוקה בעין, על מכירה וחלוקת הפדיון, או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.[3] גם כשהדירה אינה רשומה בטאבו, לכל שותף יש זכות לדרוש את פירוק השיתוף בזכויות, ולבית המשפט יש גמישות רחבה באופן הפירוק.

 

ניהול הדירה עד המכירה, ומה קורה כשמדובר בבני זוג

חוק המיטלטלין אינו משאיר את השותפים בלי כללים לתקופה שעד הפירוק. לפי סעיף 9(ה), באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף, יחולו על השיתוף הוראות סעיפים 30 עד 33, 34(א), 35 ו-36 לחוק המקרקעין.[3] המשמעות היא שאותם כללים שחלים על דירה רשומה חלים גם כאן: בעלי רוב החלקים מחליטים על הניהול הרגיל, כל שותף נושא בהוצאות לפי חלקו, שותף שמשתמש בדירה לבדו חב לאחרים שכר ראוי, וכל שותף זכאי לחלק מההכנסות לפי חלקו.

כלומר, שותף שגר לבדו בדירה הרשומה בחברה משכנת אינו "פטור" מתשלום לשותפים האחרים רק משום שהדירה אינה רשומה בטאבו. אותם עקרונות של דמי שימוש והתחשבנות חלים, והם נערכים בדרך כלל בשלב חלוקת התמורה.

החוק אף מתייחס במפורש לדירת מגורים של בני זוג. לפי סעיף 10א לחוק המיטלטלין, כשבית המשפט מחליט על פירוק השיתוף בזכויות של בני זוג בדירה המשמשת להם למגורים, הוא לא יורה על ביצועו, והפירוק יעוכב, כל עוד לא נוכח שלילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם.[3] ההוראה הזאת מראה שהמחוקק צפה במפורש פירוק שיתוף בזכויות בדירה, גם כשאינן רשומות בטאבו, וקבע לו הגנות דומות לאלה של חוק המקרקעין.

 

מה שונה בפועל: הגורם הרושם הוא שחקן מרכזי

ההבדל המעשי הגדול הוא שבזכויות לא רשומות, כל העברה עוברת דרך הגוף שרושם אותן. כדי להעביר זכויות חכירה ברשות מקרקעי ישראל, או זכויות שרשומות בחברה משכנת, צריך לפעול לפי הנהלים של אותו גוף, לקבל אישורים ולעיתים לשלם אגרות או דמי הסכמה. בפירוק שיתוף, הגורם הזה אינו צד לסכסוך, אבל בלעדיו אי אפשר להשלים את המכירה.

יש לכך כמה השלכות. ראשית, צריך לקבל אישור זכויות עדכני, שמראה מי רשום כבעל הזכויות ובאילו חלקים. שנית, צריך לבדוק אם יש חובות פתוחים לגוף הרושם, שעלולים לעכב את ההעברה. ושלישית, אם אחד השותפים נפטר והזכויות לא הועברו ליורשים, יש להשלים קודם את ההעברה בספרים.

לגבי שעבודים, בזכויות שאינן רשומות בטאבו, משכנתא במובנה הרגיל אינה אפשרית, ובנקים מסתמכים לעיתים על משכון של הזכויות. לפי סעיף 4 לחוק המשכון, כוחו של משכון כלפי נושים אחרים של החייב נקבע, בהיעדר הוראות מיוחדות בדין אחר, עם רישום המשכון לפי התקנות.[4] לכן, לפני הפירוק, כדאי לבדוק גם אם נרשמו משכונות על הזכויות, ומי הנושים שיש לשלם להם מהתמורה.

⚠️ עצור – הרישום בחברה המשכנת לא תמיד מעודכן

בדירות ותיקות, קורה שהרישום בחברה המשכנת או ברמ"י משקף בעלים קודמים, עסקאות שלא דווחו או ירושה שלא הושלמה. לפני שמגישים תביעה, חשוב לוודא שהרישום משקף את המצב האמיתי. אחרת, ייתכן שיהיה צורך קודם להסדיר את שרשרת הזכויות, וזה עלול לקחת זמן.

 

מכירת הזכויות בפירוק שיתוף

ברוב המקרים, דירה אחת אינה ניתנת לחלוקה בעין, ולכן הפירוק יהיה בדרך של מכירה. לפי סעיף 10(ג) לחוק המיטלטלין, מכירה לפי צו בית המשפט תהיה בדרך שנמכרים מיטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם בית המשפט הורה על דרך אחרת.[3] בפועל, בתי המשפט ממנים לעיתים קרובות כונס נכסים, שמנהל את מכירת הזכויות תחת פיקוח.

הרוכש בפירוק כזה מקבל את הזכויות החוזיות, כפי שהן רשומות אצל הגורם הרושם, ולא בעלות רשומה בטאבו. רוכשים מסוימים חוששים מכך, במיוחד כשהם זקוקים למימון בנקאי. זה עלול לצמצם את מעגל הרוכשים ולהשפיע על המחיר. לכן חשוב שהכונס, או השותפים, יציגו לרוכשים מראש את כל המסמכים: אישור זכויות, נסח מהגורם הרושם ופירוט החובות.

אפשרות נוספת היא מכירה בשוק החופשי, בהסכמת השותפים או בהוראת בית המשפט, שמאפשרת לנהל את התהליך בגמישות רבה יותר ולהגיע למחיר טוב יותר. השיקולים מפורטים במאמר על מכירה בשוק החופשי בפירוק שיתוף.

 

לפעמים כדאי להסדיר את הרישום לפני המכירה

כשהדירה לא רשומה בטאבו רק משום שהבית המשותף טרם נרשם, ייתכן שהרישום קרוב, או שניתן לקדם אותו. במצב כזה, השותפים יכולים לשקול להמתין לרישום, או לפעול לקידומו, לפני שמוציאים את הדירה למכירה. דירה רשומה בטאבו פתוחה למעגל רחב יותר של רוכשים ולמימון בנקאי רגיל.

מנגד, הסדרת רישום עלולה לקחת זמן רב, ולא תמיד היא בשליטת השותפים. ההחלטה אם להמתין לרישום או למכור את הזכויות כפי שהן היא החלטה כלכלית, שצריכה להתבסס על הערכה של הזמן הצפוי ושל ההשפעה על המחיר. כשהשותפים אינם מסכימים, בית המשפט יכול לתת הוראות, במסגרת הגמישות שמעניק לו סעיף 10(ב).

במקרים שבהם אחד השותפים מעוניין לרכוש את חלקם של האחרים, הבעיה קטנה יותר: הרוכש מכיר את הנכס ואת מצב הרישום, ואינו זקוק בהכרח למימון חיצוני. רכישה פנימית כזו עוברת אף היא דרך הגורם הרושם, אבל עשויה להיות פשוטה ומהירה יותר.

 

בדיקות לפני שמגישים תביעה לפירוק שיתוף

כדי שההליך לא ייתקע באמצע, כדאי לבצע מראש כמה בדיקות. רובן נעשות מול הגורם הרושם, וחלקן מול הרשויות.

✅ בדיקות לפני פירוק שיתוף בדירה שאינה רשומה בטאבו

  • אישור זכויות עדכני מהגוף הרושם, עם פירוט הבעלים וחלקיהם.
  • שרשרת העברות – האם כל העסקאות והירושות הקודמות נרשמו.
  • חובות פתוחים לגוף הרושם, לרשות המקומית ולמיסוי מקרקעין.
  • משכונות ושעבודים – בדיקה ברשם המשכונות ובגוף הרושם.
  • סטטוס הרישום בטאבו – האם רישום הבית המשותף קרוב או רחוק.

הבדיקות האלה משמשות גם בתביעה עצמה. כתב תביעה שמציג תמונה מלאה של מצב הזכויות מאפשר לבית המשפט לתת הוראות מדויקות, ומונע עיכובים בהמשך. ליווי של עורך דין פירוק שיתוף במקרקעין שמכיר את הנהלים של הגופים הרושמים חוסך זמן רב.

כשהדירה התקבלה בירושה, כפי שקורה לא פעם בדירות ותיקות של חברות משכנות, יש להוסיף את שלב הוצאת צו הירושה ורישום היורשים אצל הגורם הרושם. הסוגיות המיוחדות של שותפות בין יורשים מפורטות במאמר על פירוק שיתוף בין יורשים.

 

שאלות ותשובות

האם אפשר לפרק שיתוף בדירה שאינה רשומה בטאבו?

כן. לפי סעיף 13 לחוק המיטלטלין, הוראות החוק חלות גם על זכויות, ולפי סעיף 10 כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. בית המשפט רשאי להורות על חלוקה, מכירה או כל דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת.

מה מקבל הרוכש בפירוק שיתוף כזה?

הרוכש מקבל את הזכויות החוזיות כפי שהן רשומות ברשות מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת, ולא בעלות רשומה בטאבו. ההעברה נעשית לפי הנהלים של הגורם הרושם, ולכן חשוב להציג לרוכשים מראש את כל המסמכים.

האם כדאי להמתין לרישום בטאבו לפני המכירה?

זה תלוי בזמן הצפוי לרישום ובהשפעה על המחיר. דירה רשומה פתוחה למעגל רחב יותר של רוכשים ולמימון בנקאי רגיל, אבל הסדרת רישום עלולה להימשך זמן רב. כשהשותפים אינם מסכימים, בית המשפט יכול לתת הוראות.

מה בודקים לפני שמגישים תביעה?

אישור זכויות עדכני, שרשרת העברות וירושות, חובות פתוחים, משכונות ושעבודים, וסטטוס הרישום בטאבו. בדיקה כזו מונעת מצב שבו ההליך נתקע באמצע בגלל רישום חסר או חוב לא ידוע.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

חברה משכנת
חברה שבנתה ושיווקה דירות, ושבספריה רשומות זכויות הדיירים עד להשלמת הרישום בטאבו.
זכויות חוזיות
זכויות בדירה שנובעות מחוזה ולא מרישום בפנקסי המקרקעין, כמו זכות לקבל רישום בעתיד.
אישור זכויות
מסמך מהגוף הרושם, רמ"י או החברה המשכנת, שמפרט מי בעל הזכויות בדירה ובאילו חלקים.
משכון
שעבוד של נכס או זכות כערובה לחוב. בזכויות שאינן רשומות בטאבו, בנקים מסתמכים לעיתים על משכון במקום משכנתא.
רישום בית משותף
רישום הבניין בפנקס הבתים המשותפים, שמאפשר לרשום כל דירה בטאבו כיחידה נפרדת.
כונס נכסים
גורם שבית המשפט ממנה למכירת הנכס או הזכויות בו, תחת פיקוח בית המשפט.

המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. הנהלים של רשות מקרקעי ישראל ושל החברות המשכנות משתנים מעת לעת, ויש לבדוק אותם בכל מקרה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה פרטנית.

שותפים בדירה שאינה רשומה בטאבו?

משרד עו"ד יוני לוי מלווה פירוק שיתוף בזכויות הרשומות ברמ"י ובחברות משכנות, מבדיקת הרישום ועד המכירה וחלוקת התמורה. פנו לייעוץ ראשוני.


אנו עושים כמיטב יכולתנו לספק מידע עדכני ומהימן, אך התוכן שלעיל נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דינים ותקנות משתנים מעת לעת, ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. כל הסתמכות על הכתוב היא באחריות המשתמש בלבד.

תמונה של עו"ד יוני לוי
עו"ד יוני לוי

עורך דין מקרקעין, המלווה פרויקטים של נדל"ן בארץ ובחו"ל כבר מעל 10 שנים. אני חי, נושם ואוהב את עולם הנדל"ן ושמח להעניק מהידע והניסיון המקצועי שלי ללקוחותיי. אני מאמין שלכל אחד מגיע עתיד כלכלי טוב ויציב, ואני כאן ללוות אתכם בפשטות, בתהליכים מורכבים בעולם הנדל"ן.

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

עורך דין יוני לוי
צפו בעוד פרסומים שלי בתקשורת
תעודות של עו״ד יוני לוי
יוני לוי משרד עורכי דין
צריכים לדבר איתנו? השאירו פרטים
איך תרצה שנחזור אליך?
היי שמח שפנית אליי, בוא נשוחח בוואטסאפ