על הסכם מתנה חלים שתי מערכות דינים. האחת, הסדר ישיר באמצעות חוק המתנה, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המתנה"). המערכת הנוספת היא הסדר שיורי, החל על נושאים שלא הוסדרו בחוק המתנה, באמצעות הדין הכללי החל על חוזים – חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים").
סעיף 2 לחוק המתנה
סעיף 2 לחוק המתנה קובע כי "מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה".
משמע, כבכל חוזה, גם בחוזה מתנה יסוד "גמירות הדעת" של המתקשרים בו הוא תנאי בלעדיו אין כל תוקף לחוזה. מבחן גמירות דעת המתקשרים הוא מבחן חיצוני אובייקטיבי (ע"א 3601/96 ע' בראשי ואח' נ' עיזבון המנוחה זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נ"ב(2) 582 , להלן: "עניין בראשי").
מחלוקות רבות מתגלות במקרים בהם מעניק המתנה (להלן: "המעניק") מעניק את המתנה בערוב ימיו ולאחר מותו, מתגלים סכסוכים בדבר כשירותו השכלית של המעניק להעניק את המתנה למקבל המתנה. היינו, מועלות ספקות בדבר גמירות הדעת של מעניק המתנה לתת המתנה למקבל.
בהתאם לכך, יש לוודא את נסיבות הענקת המתנה, כמו גם התנהגות הצדדים להסכם המתנה, האם אלו מצביעים על גמירות דעתה של המעניק להתקשר בהסכם המתנה.
פגמים בהליך אשר עשויים להצביע על פגמים ברצון המעניק להעניק את המתנה עשויים להביא לביטול הסכם המתנה.
כאמור, עסקינן כאמור בתובענה העוסקת במידת כשירותו של המעניק לחתום על הסכם המתנה, שעה שהוא אינו עוד בחיים.
בתביעה מסוג זה, מידת ההוכחה הנדרשת היא ברמה הגבוהה מזו הנדרשת מהליך אזרחי רגיל (ר': ע"א 6002/92 דוד מלק נ' מנהל עיזבון הרב יהושע דויטש ז"ל, פ"ד נ"א(5) 1; עניין בראשי).
לעניין נטל ההוכחה הנדרש – אין די בהעלאת חששות או ספיקות ביחס לגמירות דעתו של המנוח לעת החתימה על הסכם המתנה, אלא רצוי להסתייע בעדות רפואית לזמן אמת, ככל שקיימת, או בחוות דעת מומחה המתבססת על התיעוד הרפואי בעניינה של המנוח.
חוסר בתיעוד רפואי של מעניק המתנה בזמן אמת
ומה למקרה בו אין תיעוד רפואי של המעניק בזמן אמת?
ככלל, קיימת חשיבות רבה לעדות המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר אין לו כל אינטרס בסכסוך בין הצדדים. על כן יש לתת לעדות כזו משקל רב.
כלל נוסף הוא כי פסילת חוות דעת של מומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, תיעשה רק במקרים נדירים וחריגים, עת נפל פגם היורד לשורשו של עניין בחוות הדעת, או מקום שתוכן חוות הדעת מעלה חשש ממשי לעיוות דין.
מכל מקום, ביהמ"ש הוא הפוסק האחרון ורשאי להסתייע בחומר ראיות נוסף, נכון למועד עריכת ההסכם לרבות עדות עורך ההסכם או עד לחתימה.
רמת ההבנה הנדרשת של מעניק דירה במתנה
אם מכך, מהי רמת ההבנה הנדרשת של המעניק?
ככלל, רמת ההבנה הנדרשת מאדם הנותן מתנה בחייו גבוהה יותר מזו הנדרשת מאת המצווה את רכושו לאחר מותו. על נותן המתנה להיות מודע היטב להיקף רכושו, השלכות מתן המתנה על כל הסובבים אותו ובעיקר על עצמו, רווחתו ומקורות הכנסתו לעתיד עד אחרית ימיו.
מבחינה זו מדובר בתהליך הבנה מורכב, גם אם מדובר בהסכם מתנה המחזיק שורות בודדות בלבד.
תפקידו של הבודק, בעיקר כזה שאינו מכיר את המשפחה נכסיה והכנסותיה, לבחון אם המנוחה מבינה את מצבה הכלכלי והאם היא מבינה כי על פי נוסח ההסכם הכנסותיה מנכס המתנה אינן מובטחות לה והשלכות עובדה זו על רווחתה הכלכלית, והאם היא מבינה את משמעות המתנה הבלתי חוזרת כמו גם ההשלכות של המתנה על שאר בני משפחתה, נישול נכדיה וכיוצ"ב.
הדין בהפרת הסכם המתנה
מה הדין במקרה בו מופר הסכם המתנה?
הפרת חיוב הצמוד למתנה על-ידי מקבל מתנה כמוה כהפרת חיוב חוזי. במקרה כזה, רשאי נותן המתנה לדרוש מן המקבל את מילוי החיוב, אך אין הוא רשאי לבטל את חוזה המתנה, שכן הוא נשתכלל והמתנה הושלמה על כל מרכיביה.
החיוב לא היה משום תנאי שאותו צריך היה לקיים לשם השתכללות עיסקת המתנה, אלא מרכיב נוסף הנצמד לחוזה מעת השתכללותו, כמעין חוזה נלווה. חוזה החיוב הוא החוזה שמופר. גם החיוב הוא חוזה דו-צדדי. מול ההסכמה ליטול את החיוב עומדת המתנה.
בהסכם המתנה, אם כן, ניתן לקבוע תנאים שרק בהתקיימותם יכנס הסכם המתנה לתוקף.
