סוג התביעה הנפוץ ביותר בישראל, זה שכולל בתוכו הכי הרבה תחומי משפט שונים, הוא תביעה אזרחית. תביעות אזרחיות הן שונות זו מזו, ועוסקות בנושאים שונים לחלוטין אלו מאלו, אך לרובן הליך דומה. הליך שרצוי להיות מצויים בו לפני הגשתה של תביעה כזו.
מהי תביעה אזרחית?
ניתן להגדיר תביעה אזרחית בצורה פשוטה למדי על דרך השלילה: תביעה אזרחית היא תביעה שמוגשת לבית משפט שאינו בג"ץ, ואינה פלילית או מנהלית.
ניתן להבחין בקלות בין תביעה אזרחית לתביעה פלילית או מנהלית, מכיוון שבסוגי התביעות האחרונים אחד מן הצדדים לדיון יהיה המדינה עצמה או אחת מרשויות השלטון, בתביעה אזרחית לעומת זאת, שני הצדדים לה, התובע והנתבע, יהיו גורמים אזרחיים שאינם שלטוניים.
בין הנושאים שניתן לנהל בגינן תביעה אזרחית מצויים תחומי משפט רבים ושונים, כמו למשל: דיני חוזים, דיני קניין ונדל"ן, דיני לשון הרע, דיני עבודה, דיני המעמד האישי, דיני חברות, ועוד ועוד.
סוגי התביעות האזרחיות
ניתן לחלק באופן גס את התחום של תביעה אזרחית לשניים: תביעה אזרחית המוגשת בבית משפט אזרחי רגיל ותביעה אזרחית המוגשת בבית משפט מיוחד, כמו בית משפט לענייני משפחה, בית דין לעבודה או בית דין דתי.
אנו נתעסק בעיקר בסוג הראשון, שהוא גם הסוג הנפוץ ביותר. ככלל, כל תביעה אזרחית מתחילה בהגשת כתב תביעה למזכירות בית המשפט, אך אופן ההגשה וההליך עצמו משתנים בין סוגים שונים של הליכי תביעות אזרחיות.
נפרט להלן את סוגי התביעות הייחודיות, שההליך שלהן שונה במקצת:
סוג ראשון: תביעה בסדר דין מהיר
תביעה בסדר דין מהיר היא תביעה שמוגשת במקרים של דרישת סעד נמוך, עד 75,000 ₪, ובמקרים שאינן מסובכים.
הייחודיות של תביעה כזו היא במהירות בה היא נידונה, כאשר לדיון מוקדש לא יותר מיום אחד, ועל פסק הדין להינתן בתוך 14 ימים בלבד.
סוג שני: תביעה בסדר דין מקוצר
ראשית יש להדגיש שההליך של סדר דין מקוצר אינו קיים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שאמורות להיכנס לתוקף בראשית שנת 2021.
תביעה בסדר דין מקוצר מוגשת במקרים שיש לתביעה סיכויים גבוהים וקל להוכיח אותה.
בסדר דין מקוצר לא ניתנת לנתבע זכות אוטומטית להתגונן, ועליו לבקש רשות מבית המשפט לשם כך. בדומה לתביעה בסדר דין מהיר גם תביעה כזו נידונה בזריזות וביעילות.
ההליך הזה משמש למשל במקרה של תביעות לפינוי מושכר.
סוג שלישי: תביעה קטנה
תביעה קטנה מוגשת לבית משפט מיוחד לתביעות קטנות, ומשמשת בעיקר לצורך תביעות צרכנות שונות. הסעד המבוקש בתביעות כזו לא יכול לעלות על 34,000 ₪ נכון להיום, כאשר הסכום מתעדכן מפעם לפעם.
תביעות כאלו מתנהלות באופן פחות רשמי מתביעות רגילות, כך למשל לא חלים בהליך סדרי הדין האזרחי ודיני הראיות.
סוג רביעי: תובענה ייצוגית
תובענה ייצוגית היא תביעה המוגשת בידי אדם אחד, הנציג, בשמם של חברי קבוצה מסוימת, בדרך כלל במקרים בהם לא משתלם לכל אחד מחברי הקבוצה לנהל הליך תביעה אזרחית משל עצמו, זאת בשל שוויו הנמוך של הסעד המבוקש.
משמשת בעיקר לעניינים כמו הגנת הצרכן, ניירות ערך ואיכות הסביבה.
בשל ייחודה והצורך שלה לייצג אנשים רבים שאינם צד לה, תובענה ייצוגית צריכה לעבור גם הליך אישור על ידי בית המשפט, וזאת עוד לפני השלב הראשוני של הגשת כתב התביעה.
הליך הגשת תביעה אזרחית
האמצעי השיורי לפתיחתה של תביעה אזרחית הוא הגשת כתב תביעה.
כלומר, כל עוד לא צוין אחרת בחוק או בתקנות סדר הדין האזרחי, כל תביעה אזרחית מתחילה כך.
הגשת כתב תביעה אזרחית – היכן?
הדבר החשוב הראשון שכדאי לדעת בהליך של הגשת כתב התביעה הוא להיכן יש להגישו. את כתב התביעה יש להגיש לבית המשפט שמוסמך לדון בתביעה, הן מבחינת הסמכות העניינית והן מבחינת הסמכות המקומית.
הסמכות העניינית קשורה בשוויו או באופיו של הסעד המבוקש, כאשר סמכותו של בית משפט השלום כוללת דיון בתביעות עד גובה סעד של 2.5 מיליון ₪, וסמכותו של בית המשפט המחוזי כוללת כל עניין שאינו בסמכותו של בית משפט השלום.
הסמכות המקומית נקבעת לפי פרמטרים שונים: מקום מגוריהם של הצדדים לתביעה, מקום העסק או השטח שבמוקד הסכסוך, לפי ההסכמה בין הצדדים, ועוד.
לרוב מגיש התביעה הוא שקובע למעשה באילו מן המקומות שמאפשרת הסמכות המקומית לדון בהם תידון התביעה.
מה יש לכלול בכתב התביעה?
כתב תביעה צריך שיכלול שלושה עניינים מרכזיים:
מסכת עובדתית
סיפור השתלשלות העניינים בין התובע לנתבע, זאת על פי נקודת מבטו של התובע כמובן.
מסמכים חשובים
אין צורך לצרף בשלב זה את כל הראיות, ובכך לחשוף את אסטרטגיית המשפט המתוכננת, אך כן יש לצרף את המסמכים הבסיסיים ביותר, כך למשל במקרה של תביעה בגין הפרת חוזה יש לצרף לכתב התביעה את החוזה.
קביעת גדר המחלוקת
יש לפרט בכתב התביעה מהי בדיוק המחלוקת בין הצדדים, במסגרת תיאור זה יש לציין גם את הסעד המבוקש.
בקביעת הסעד במסגרת כתב התביעה יש להיזהר שלא להפריז יתר על המידה, צעד שעלול לגרור חיוב בהוצאות משפט גדולות, אך גם לא לצמצם יתר על המידה, שכן הליך תיקון של כתב תביעה הוא עניין סבוך.
הגשת התביעה – כיצד?
את התביעה יש להגיש למזכירות בית המשפט שלו הסמכות העניינית והמקומית לדון בנושא.
מספר העותקים של כתב התביעה צריך להיות שווה למספר הנתבעים, בצירוף שני עותקים נוספים המיועדים לבית המשפט ולתובע עצמו.
בנוסף לכך על התובע לשלם אגרה בעבור הגשת התביעה, מעין דמי רצינות, העומדת בדרך כלל על 2.5% מגובה הסעד המבוקש, עוד סיבה לכך שלא כדאי להפריז יתר על המידה בקביעת הסעד בכתב התביעה.
כתב הגנה
לאחר הגשת כתב התביעה והמצאתו לנתבע, על הנתבע להגיש לבית המשפט כתב הגנה.
בכתב ההגנה עליו לענות על הטענות המועלות כנגדו בכתב התביעה, להציג מסכת עובדתית חלופית ככל שיש כזאת, ולצרף את המסמכים הבסיסיים התומכים בעמדותיו.
אי הגשתו של כתב הגנה כאמור בתוך מסגרת הזמן שמקציב לכך החוק עשויה לפגוע בהגנתו של הנתבע, ואף להביא למתן פסק דין ללא הגנה כלל, לאחר שמיעת טענותיו של התובע בלבד.
תביעה שכנגד
ביחד עם כתב ההגנה ניתן במקרים מסוימים להגיש גם תביעה שכנגד, במסגרתה תובע הנתבע את התובע כתגובה לתביעתו.
התביעה שכנגד תידון באותה מסגרת שיפוטית, אפילו אם היא אינה שייכת לשם מבחינת דיני הסמכות העניינית.
סיכום
הגשתה של תביעה אזרחית אינה נחשבת להליך סבוך במיוחד, אך בהחלט ניתן לראות שהוא עמוס בפרטים.
על מנת להגיש תביעה בצורה נכונה, שגם תשרת אסטרטגית את התובע בהמשך המשפט, יש להיות מצויים עמוק ברזי החוק, בתקנותיו, ובהשלכות המעשיות השונות של כל אחד מהם.
ההשלכות של טעויות אסטרטגיות מבחינתו של התובע כבר בשלב הגשת התביעה עשויות להיות שונות ומגוונות, חלקן יכולות ממש להכריע את גורל התביעה, לשבט או לחסד, חלקן יפגעו בשווי הסעד שניתן היה לקבל, אחרות יביאו להליך ארוך ויקר משמעותית מזה שהיה יכול להתנהל.
על כן כדאי לפנות לייעוץ משפטי מוסמך, בעל ניסיון בהגשתן של תביעות אזרחיות, כבר בשלב בו האפשרות נשקלת לראשונה.
עורך דין מומחה יידע להמליץ לכם על דרך הפעולה הנכונה ביותר עבורכם, ובכך לחסוך לכם זמן יקר וכסף רב. לייעוץ בנושא תביעות אזרחיות פנו לעו"ד יוני לוי, עו"ד אזרחי מומחה.
