הסכם הקצאת מניות

עריכתו של הסכם הקצאת מניות הוא אחת מן הדרכים השונות של חברה לגייס הון ולחלק את הבעלות בה. שימוש בכל אחד מן הצעדים לגיוס הון בחברה דורש ידע משפטי מקדים בדיני חברות ובדיני חוזים, כזה שיאפשר לחברה לנקוט את הצעדים הנכונים והחוקיים להשגת מטרותיה.

 

הסכם הקצאת מניות – מה זה?

על מנת להבין מהו הסכם הקצאת מניות יש להתחיל בהכרת שני מושגים עיקריים בדיני חברות: מניות, והון מניות רשום:

 

מהי מניה?

מניה היא בעצם נייר ערך שמעיד על בעלות מסוימת של המחזיק בה בחברה לה שהנפיקה את אותו נייר.

הנפקת מניות ומכירתן היא אחת הדרכים העיקריות באמצעותן חברה מגייסת הון על מנת להגשים את מטרותיה העסקיות.

 

מהו הון מניות רשום?

הון המניות הרשום של חברה הוא מספר המניות הכולל שיש לה. הון המניות הרשום נקבע כבר בעת רישומה של החברה ברשם החברות, ולא ניתן לשנותו לאחר מכן אלא בהצבעה של האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה.

המטרה של קיומו של הון המניות הרשום הוא יצירת וודאות לבעלי המניות בנוגע ליחס הבעלות שלהם בחברה.

כאשר חברה יכולה להנפיק מניות כאוות נפשה, הדבר עשוי להשפיע על כדאיותה של עסקת רכישת מניותיה. אם כן, לאחר שהבנו מהי מניה ומהו הון מניות רשום ניתן להבין מהו הסכם הקצאת מניות.

הסכם הקצאת מניות הוא הסכם שבמסגרתו מקצים באופן ראשוני מניות מתוך הון המניות הרשום, בדרך כלל למייסדי החברה.

הסכם הקצאת מניות נערך לרוב בעת הקמת החברה, פעמים רבות כחלק מהסכם המייסדים של החברה, והוא ההליך הראשוני ביותר של חלוקת מניותיה.

כמובן שאין צורך לחלק את כל הון המניות הרשום של החברה, ואף להפך, כדאי שלא לעשות זאת על מנת שיהיה ניתן להנפיק מניות נוספות בעתיד ולגייס הון נוסף.

הסכם הקצאת מניות בחברה פרטית

בעוד הקצאת מניות בחברה פרטית יכולה להיעשות בדרכים שונות ומגוונות, כמו למשל באמצעות הקצאה לציבור דרך הבורסה, הקצאת מניות בחברה פרטית תעשה כמעט תמיד בדרך של הסכם.

ההסכם ייערך בעקבות משא ומתן בין מייסדי החברה, או בין בעלי מניותיה לבעל מניות אחר או לבעל מניות חדש, או באמצעות התקשרות בעל פה ביניהם.

כמובן שמבחינת הוודאות המשפטית של העסקה הסכם הקצאת מניות כתוב הוא עדיף בהרבה.

 

מתי ייערך הסכם הקצאת מניות?

כאמור לעיל, הסכם הקצאת מניות בחברה נערך בדרך כלל בעת הקמתה של החברה, בין מייסדיה. אולם ישנם עוד שתי דוגמאות מרכזיות למקרים בהם נערך הסכם הקצאת מניות:

המקרה הראשון הוא מקרה של חיפוש אחר משקיעים, כאשר בתמורה להשקעה ידרשו המשקיעים אחוזים מסוימים ממניותיה של החברה.

אחוזים אלו יבטיחו את החזקותיהם בחברה, ועשויים להעניק להם גם זכויות שונות אחרות, כמו זכות סירוב ראשונה או זכות הווטו שנזכיר בהמשך.

המקרה השני הוא מקרה של צירופו של שותף או עובד לחברה. במקרים כאלו פעמים רבות יבקש השותף בתמורה להצטרפותו אחוזים מסוימים מסך מניותיה, וגם החברה עצמה יכולה להציע זאת.

זוהי שיטה טובה בעיקר לחברות מתחילות אשר הרווחים הנוכחיים שלהם אינם גבוהים, אך השותף או העובד המצטרפים מאמינים ביכולתה של החברה להפוך לרווחית.

 

בין הסכם הקצאת מניות להסכם העברת מניות

הסכם הקצאת מניות כאמור, הוא הסכם במסגרתו מועברות מניות מחזקתה של החברה לחזקתם של מייסדיה.

הסכם העברת מניות לעומת זאת הוא הסכם במסגרתו מועברות מניות מוקצות מחזקתו של אדם אחד לחזקתו של אדם אחר, כאשר החברה עצמה אינה צד לעסקה.

עם זאת, בסופו של דבר על אף השוני, מדובר בשני תהליכים דומים. שניהם נחשבים לשינויים במניות החברה ועל כן הם מחייבים דיווח לרשם התאגידים בתוך 14 יום מאישורם, המלווה באישורו של עורך דין.

 

הסכם העברת מניות ללא תמורה

הסכם העברת מניות, המסדיר את כל העניינים המשפטיים והקניינים הכרוכים בהעברה כזו, יכול שיכלול תמורה ויכול שלא יכלול תמורה, והכל בהתאם להגבלות העומדות בפני בעלי המניות הספציפיים, מכוח התקנון למשל.

ההסדרים בתקנון משפיעים גם על האישורים הנדרשים לצורך עריכת הסכם העברת מניות, כגון אישור דירקטוריון או אישור של האסיפה הכללית, כפי שנראה בהמשך.

 

הסכם רכישת מניות או הסכם מכירת מניות

הסכם רכישת מניות, או מצידו השני – הסכם מכירת מניות, הוא עוד דרך של העברת מניות מידיו של אדם אחד לידיו של אדם אחר.

ההבדל העיקרי בין הסכם מכירת מניות להסכם העברת מניות הוא שהסכמי רכישת מניות לעולם יכללו תמורה.

 

תפקידו של עורך דין בעריכת הסכם העברה או רכישה של מניות

לפני כינונו של הסכם רכישת מניות או הסכם העברת מניות יש לבדוק מספר עניינים חשובים, עניינים שפעמים רבות רק עורך דין המתמחה בעריכת הסכמים כאלו יוכל לרדת לעומקם:

 

עניין ראשון: האישורים הנדרשים

העניין הראשון אותו יש לבדוק לפני עריכת הסכם העברה או מכירה של מניות הוא מהם האישורים הנדרשים לביצועו של אחד כזה.

האישורים הללו משתנים בין חברה לחברה בהתאם לאופייה ובהתאם לתקנון שלה.

 

עניין שני: המגבלות על זכות ההעברה או המכירה

בחברות רבות מעוגנים בתקנון, בהסכם בין בעלי מניות, בהסכם שיתוף פעולה, בהסכם מיזוג ורכישה או בהסכם המייסדים הגבלות מסוימות על הזכות של כל אחד מבעלי המניות להעביר את מניותיו לאחר, בין בתמורה בדרך של מכירה, ובין בהעברה ללא תמורה.

בין המנגנונים הללו ניתן למצוא למשל את זכות הסירוב הראשונה – החובה של כל אחד מבעלי המניות להציע את מניותיו קודם כל לבעלי המניות האחרים, זאת באותו מחיר ובאותם תנאים שהוא מציע אותם לצד ג'.

דוגמה נוספת למנגנון כזה הוא זכות הווטו בחברה, המעניקה לגורם מסוים זכות וטו על ביצוע פעולות מסוימות, כאשר אחת מהן עשויה להיות העברת מניות.

בדיקת המנגנונים הללו מראש, ועמידה בהם לפני עריכת ההסכם היא קריטית מכיוון שלולא זאת הסכם העברת או מכירת המניות עשוי להיות לא תקף, להוביל לאובדן כסף רב ולסכסוכים משפטיים ארוכים.

 

עניין שלישי: מצב הבעלות

עניין חשוב נוסף שיש לבדוק לפני עריכת הסכם מכירת מניות הוא עניין הבעלות. יש לבדוק שהמציג את עצמו כבעל מניות של כך וכך מניות בחברה הוא אכן כזה, בדומה לבדיקה שנעשית לפני רכישתו של מקרקעין.

על מנת לוודא זאת יש לבדוק את מצב החזקת המניות בחברה בפועל אצל רשם התאגידים.

 

סיכום

עריכת הסכמים של הקצאת מניות או של מכירתם היא עניין מורכב הדורש ידע משפטי רב בדיני החברות ובדיני החוזים, זאת בנוסף להסתכלות נכונה על תמונת המצב הכוללת ועל ההשלכות הצפויות של ההסכם.

אי לכך היעזרות בגורם משפטי מקצועי בעת עריכת הסכמים כאלו היא מומלצת ביותר, שכן אחרי הכול מדובר בהסכמים שעשוי להיות להם תפקיד מכריע הן על החברה בהמשך דרכה ובאפשרות שלה להצליח ולפרוח בהמשך, והן על הקונה של המניות בנוגע לשאלת הכדאיות שלהם.

לייעוץ משפטי בנוגע להסכמי הקצאת מניות ולהסכמי מכירת מניות פנו לעו"ד יוני לוי.