הסגת גבול

תוכן עניינים

 

הסגת גבול היא אחת מהפגיעות החמורות ביותר בקניינו של אדם, ועל כן היא דבר שאנו כחברה מעוניינים במיגורו. על מנת להתמודד עם פגיעה זו מעניק לנו החוק אפשרויות פעולה שונות, משפטיות פליליות ומשפטיות אזרחיות, וגם כאלו שאינן משפטיות כלל.

 

הסגת גבול במקרקעין

הסגת גבול במקרקעין, בדומה להשגת גבול במטלטלין, יכולה להיחשב הן לעבירה פלילית והן לעוולה אזרחית.

 

הסגת גבול במקרקעין כעוולה אזרחית

העוולה האזרחית של השגת גבול במקרקעין מוגדרת בסעיף 29 לפקודת הנזיקין, והיא קובעת כך:

"הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין".

בדברים אלו ניתן למצוא את שני יסודותיה של העוולה:

  1. קיומה של כניסה למקרקעין, היזק למקרקעין או הפרעה למקרקעין.
  2. הפעולה בוצעה שלא כדין.

 

סעיף 29 מוסיף הגבלה על היכולת לדרוש פיצויים בגין הסגת גבול וקובע שניתן לעשות זאת רק במקרה בו הנפגע סבל מנזק ממוני. קיומו של נזק שאינו ממוני אינו מספיק לצורך העניין.

 

השגת גבול במקרקעים כעבירה פלילית

העבירה הפלילית בדבר השגת גבול מקורה בסעיף 447 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הסעיף קובע כך:

"העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:
(1)   נכנס לנכס או על פניו;
(2)   לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין."

בדברים אלו ניתן למצוא את שני יסודותיה של העבירה הפלילית:

  1. מעשה – כניסה לנכס או הישארות בנכס שלא כדין לאחר שנכנס כדין.
  2. כוונה – על העושה את המעשה להתכוון להפחיד את המחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור כל עבירה אחרת.

 

כאמור לעיל, עונש המאסר על ביצוע עבירה של הסגת גבול עומד על שנתיים, אך אם השגת הגבול בוצעה כאשר הפולש נושא בנשק חם או קר, העונש עליה כבר מטפס ל-4 שנות מאסר.

 

אפשרויות הפעולה

בפני אדם שהסיגו גבול לתוך שטחו עומדות מספר אפשרויות פעולה. ראשית עליו לבחור, בהתאם לנסיבות ובהתאם לסעד המבוקש, בין המסלול הפלילי למסלול האזרחי.

אם נבחר המסלול הפלילי יש להגיש תלונה במשטרה נגד משיג הגבול ולקוות שהדבר יתפתח לכתב אישום. במסלול האזרחי לעומת זאת ישנן מספר אפשרויות פעולה מיידיות:

 

אפשרות ראשונה: סילוק הפולש למקרקעין

סעיף 18 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מפרט הסדר מיוחד בכל הנוגע להפעלת כוח לצורך התמודד עם הסגת גבול במקרקעין. ייחודו של הסעיף טמון בכך שמעטים הם המקרים שבהם חוקיה של מדינה דמוקרטית מעניקים לאזרחים רגילים את היכולת להפעיל כוח כנגד אזרח אחר.

סעיף זה קובע כי ניתן להפעיל כוח, במידה סבירה, על מנת לסלק פולש למקרקעין בהתקיים התנאים הבאים:

  1. מפעיל הכוח הוא המחזיק במקרקעים כדין – כלומר, אין זה מספיק שמפעיל הכוח יהיה בעלי המקרקעין, אלא צריך שהוא גם יחזיק בהם בפועל בעת המעשה.
  2. הפעלת הכוח נעשית על מנת למנוע הסגת גבול/ למנוע מעשה שישלול את שליטתו של מפעיל הכוח בקרקע/ לסלק מסיג גבול הנמצא בתוך שטחו של מפעיל הכוח.
  3. הפעלת הכוח במקרה השלישי, של מסיג גבול הנמצא בתוך שטחו של מפעיל הכוח, יכולה להיעשות בתוך 30 יום מיום תפיסת הפולש. לאחר 30 יום יהיה על בעלי הקרקע לפנות לבית המשפט או למשטרה.

 

אפשרות שנייה: פיצוי על הסגת גבול במקרקעין

האפשרות השנייה שעומדת בפני אדם שהסיגו את גבולה היא הגשת תביעה כנגד הפולש. תביעה כזאת, ככל שהתובע הוא אכן בעלי הקרקע, היא תביעה שסיכויי הצלחתה גדולים, שכן בית המשפט מעניק חשיבות גדולה לזכות הקניין.

במסגרת תביעה זו אפשר לבקש סעדים שונים ובהם: פיצוי בגין הנזק שנגרם, פיצוי עבור דמי השימוש בנכס, צו לפינוי הפולש, צו הריסה ועוד.

 

הסגת גבול בין שכנים

המקרים הנפוצים ביותר של הסגת גבול הם כאלו שמתרחשים בין שכנים, נעמוד על כמה מן הדוגמאות המרכזיות:

 

מקרה ראשון: פלישת צמחייה

מקרה נפוץ ראשון של הסגת גבול בין שכנים הוא מקרה בו הצמחייה שבגינתו של שכן אחד פולשת לחצרו של השכן השני.

סעיף 51 לחוק המקרקעין קובע שהשכן השני אינו רשאי לדרוש את סילוקה של הצמחייה אלא אם היא מזיקים לקרקע או שהיא מפריעה לו, במידה בלתי סבירה, להנות מהמקרקעין.

אם כך הדבר עליו לפנות לשכנו ולדרוש את סילוקה של הצמחייה. רק אם השכן לא עושה זאת הוא ראשי לעשות זאת בעצמו, על חשבונו של השכן, אך אסור לו להיכנס לצורך כך לחצרו של שכנו ללא רשות.

 

מקרה שני: הסגת גבול בבניית גדר

מקרה נוסף נפוץ במיוחד שהוא דלק לסכסוכי שכנים רבים הוא הסגת גבול באמצעות בניית גדר. הדבר קורה כאשר שכן אחד מעוניין בבניית גדר בין חצרו לחצר שכנו, והוא עושה זאת בפועל תוך הסגת גבולו של השכן.

במקרים כאלה כאמור, ניתן להפעיל כוח באופן מיידי במידה סבירה על מנת למנוע זאת. ניתן גם לפנות לכיוון של תביעה, אך כדאי למהר בעניין ככל האפשר כדי שלא ייווצר שיהוי שעשוי למנוע מהתובע את קבלת הסעד המבוקש.

 

מקרה שלישי: הסגת גבול בחנייה פרטית

מקרה שלישי נפוץ במיוחד בסכסוכי שכנים הוא הסגת גבול בחנייה פרטית. כלומר, מצב בו שכן אחד מחנה את רכבו באופן שיטתי בחנייה הפרטית של שכן אחר, כולה או מקצתה, באופן שמונע ממנו את השימוש בה.

במקרה כזה מומלץ לפנות אל השכן ולהזהיר אותו מפני נקיטת אמצעים משפטיים נגדו. אם גם זה לא עוזר יש להגיש כנגדו תביעת פיצויים, כאשר הסעד המבוקש יכול לכלול במקרה הזה, בין השאר, פיצוי בעבור דמי השימוש בנכס.

 

מקרה רביעי: הסגת גבול בבנייה

עוד סוג מקרים נפוץ במיוחד הוא הסגת גבול בין שכנים באמצעות תוספות בנייה או הצבת מחסן. הדבר קורה לעיתים קרובות הן בשטח פרטי של שכן אחר, והן בשטחי הבית המשותף השייכים לכולם.

גם במקרה כזה חשוב לפעול מהר על מנת שהדבר יהווה ראייה לתום הלב שבתביעה. נוסף על כך הזריזות חשובה מכיוון שאם תושלם הבנייה לחלוטין, ויושקע בה כסף רב, בית המשפט עלול שלא לתת בקלות סעד של סילוק, כפי שנסביר בסעיף הבא.

 

טענת הגנה – תום לב בשימוש בזכות

טענת ההגנה העיקרית של נתבעים בגין עוולת הסגת גבול מקורה בסעיף 14 לחוק המקרקעין. טענה זו היא טענת תום הלב בשימוש בזכות, ומשמעותה היא שאין בזכויות במקרקעין לבדן כדי להצדיק דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר.

כלומר, גם כאשר מצויה בידיו של אדם זכות קניינית, כמו הזכות לסלק מסיגי גבול מהמקרקעין שברשותו, עליו להפעילה בתום לב ותוך גרימת כמה שפחות נזק ואי נוחות למסיג הגבול.

טענת הגנה זו היא גם הסיבה בגינה חשוב לפעול כנגד כל הסגת גבול שהיא במהירות ובזריזות, שכן שיהוי רב בטיפול בהשגת גבול כזו עלול להיראות בעיני בית המשפט כשימוש לא תם לב בזכות. כך גם ככל שמסיג הגבול משקיע יותר כסף ומשאבים בהסגת הגבול, דרישה לסעד של סילוק, במיוחד כזו שלא הוגשה בהזדמנות הראשונה, עשויה להיראות כשימוש לא תם לב בזכות מצידו של התובע.

לפרטים נוספים פנו לעו"ד יוני לוי, עורך דין מומחה לדיני מקרקעין.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

דילוג לתוכן