בפני בית המשפט העליון הסוגיה כיצד להתייחס למצג טרום חוזי שהוצג על ידי הקבלן באמצעות פרסום על גבי עלון פרסומת (פרוספקט). השאלה שנשאלה האם פרסום על גבי העלון מחייב את הקבלן? והאם סטייה מן הפרסום מהווה הטעיה של הצרכן?
הקבלן פרסם עלון פרסום (פרוספקט) צבעוני מרשים במיוחד לקומה ה-30 של הבניין, היא קומת הפנטהאוז, ערוך בשפה האנגלית. על חזיתו מתנוסס ציור של כתב מוזהב ועליו רשום באותיות מאירות עיניים: "169 SQ.M INDOOR 27 SQ.M. OUTDOOR", קרי: שטח הדירה 169 מ"ר ושטח המרפסת – 27 מ"ר.
לאחר קבלת ההחזקה
לאחר קבלת החזקה, התברר לרוכשים כי שטח הדירות קטן ב- 25% פחות משטח הדירות המצוין בפרוספקט.
בנוסף, במסמכי ההתקשרות של העסקה (הסכם המכר, המפרט ותכניות הדירות) לא צוינו שטח הדירות, ולכן לא ניתן לדעת מהו שטחה הכולל של כל אחת מן הדירות שנרכשו (נרכשו 2 דירות בסה"כ). נוכח העובדה כי שטח הדירות צוין על ידי הקבלן רק בפרוספקט, ובמסמכי ההתקשרות לא צוין שטחן, נפסק על ידי ביהמ"ש המחוזי כי האמור בפרוספקט מחייב את המבקשת.
החמרת בית המשפט עם קבלני הבנייה
בפתח דבריו, ציין בית המשפט העליון כי המדיניות המשפטית היא להחמיר עם קבלני הבנייה בכל הנוגע למצג אותו הם מציגים ללקוחותיהם.
לאחר סקירה משפטית נרחבת, קבע בית המשפט כי על הקבלן לגלות את מלוא המידע בצורה ברורה, בהירה כך שאדם סביר יכול להבין בנקל את הפרטים המהותיים של העסקה. עוד ציין בית המשפט כי גודל הנכס הנמכר מהווה חלק "מליבת העסקה" ולכן ישנה הקפדה יתרה על בהירות הנתונים. קל וחומר, כשמדובר על סטייה של כ-25% בשטח הדירה בין המובטח בעלון הפרסום ולבין מה שהרוכשים קיבלו בפועל.
לכן, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות ערעור.
מקור: רע"א 1103/17, אופרה על הים בע"מ נ' יניה ליטבק ואח'
