פירוק שיתוף באמצעות פינוי-בינוי – האם זה אפשרי ואיך עושים את זה נכון?

להשארת פרטים לשיחת ייעוץ:

פירוק שיתוף באמצעות פינוי-בינוי הוא מסלול משפטי שבו בעלי דירות במתחם המיועד להתחדשות עירונית מסיימים שותפות קיימת דרך פרויקט הבנייה עצמו. כאשר שותפים על נכס אינם מגיעים להסכמה – ופרויקט פינוי-בינוי כבר מתגבש בסביבה – המצב יכול להפוך למסובך עוד יותר. עם ייצוג משפטי נכון, אפשר לנווט בין שני ההליכים בו-זמנית ולהגן על הזכויות שלכם.

 

תוכן עניינים

  1. פירוק שיתוף ופינוי-בינוי – שני הליכים שיכולים להצטלב
  2. מה אומר החוק על פירוק שיתוף בנכס הנכלל במתחם פינוי-בינוי?
  3. ארבעה תרחישים שבהם פירוק שיתוף ופינוי-בינוי נפגשים
  4. כיצד מתנהל פירוק שיתוף בפועל כשיש פרויקט פינוי-בינוי על הפרק?
  5. מה חשוב לדעת על זכויות הבניה בפירוק שיתוף דרך פינוי-בינוי
  6. מוקשים נפוצים שבעלי דירות נופלים בהם
  7. מה ההבדל בין ייצוג דיירים לבין ייצוג יזמים – וכיצד זה משפיע עליכם
  8. כיצד לפעול נכון כשאתם בצומת שבין פירוק שיתוף לפינוי-בינוי

 

פירוק שיתוף ופינוי-בינוי – שני הליכים שיכולים להצטלב

שני הליכים משפטיים, שכל אחד מהם מורכב בפני עצמו, יכולים להתרחש על אותו נכס באותו פרק זמן: פירוק שיתוף במקרקעין מחד, ופרויקט פינוי-בינוי מאידך.

פירוק שיתוף הוא הליך משפטי שמאפשר לאחד מבעלי הזכויות בנכס לדרוש את סיום השותפות – בין אם השותפים האחרים מסכימים ובין אם לא. הדבר נעשה מכוח סעיפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הקובע שכל שותף יכול לדרוש פירוק בכל עת.

פינוי-בינוי, לעומת זאת, הוא תהליך התחדשות עירונית שנועד להחליף מבנים ישנים במבנים חדשים ומשודרגים. כשנכס נמצא במתחם שהוכרז כמתחם פינוי-בינוי, נוצרת שאלה מעניינת: האם אפשר לנצל את פרויקט ההתחדשות העירונית ככלי לפירוק השיתוף?

התשובה הקצרה היא – כן, בתנאים מסוימים. אבל כדי להבין את התנאים הללו, חשוב להכיר את המסגרת המשפטית שחלה.

 

מה אומר החוק על פירוק שיתוף בנכס הנכלל במתחם פינוי-בינוי?

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע את עקרון היסוד: לכל שותף יש זכות עצמאית לדרוש פירוק שיתוף בכל עת, ואין הגבלת זמן על הגשת התביעה. אפשר לוותר על זכות זו בהסכם מפורש – אך לתקופה שאינה עולה על 3 שנים (סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין), ולאחריה רשאי בית המשפט להורות על פירוק על אף ההסכם.

לצד זאת, חוק פינוי ובינוי (פיצויים), תשס"ו-2006, יצר מנגנון ייחודי שמגביל את כוח הסירוב של דיירים בודדים לתהליך פינוי-בינוי. הסכמת 67% (שני שלישים) מבין בעלי הדירות במתחם מאפשרת, בתנאים מסוימים, לחייב דיירים סרבנים להצטרף לפרויקט (במתחמים מורכבים מסוימים עדיין נדרש רוב של 80%).

הצטלבות שני החוקים הללו יוצרת מספר תרחישים מורכבים שכדאי להכיר. מנגנוני העברת זכויות בפינוי-בינוי שונים מאלה שבפירוק שיתוף רגיל, ולכן חשוב לא לבלבל בין ההליכים.

הנה מה שחשוב לדעת על הבסיס המשפטי: בית המשפט יכול להורות על פירוק שיתוף גם כאשר הנכס נמצא בתוך מתחם פינוי-בינוי. על פי הפסיקה העדכנית, זכות השותף לפירוק היא עקרון-על, ובית המשפט נוטה להורות על פירוק גם כאשר יש פרויקט פינוי-בינוי על הפרק, ובלבד שפוטנציאל הנזק מהפירוק הוכח. הוא ישקול את נסיבות הפרויקט ואת השלב שבו הוא נמצא כשיקול בין שאר השיקולים – אך אין בכך מניעה אוטומטית לפירוק.

פרמטר פירוק שיתוף רגיל פירוק שיתוף דרך פינוי-בינוי
בסיס חוקי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 חוק המקרקעין + חוק פינוי ובינוי, תשס"ו-2006
דרך המימוש מכירה בעין, חלוקה, או מכירה כפויה קבלת דירה חלופית חדשה בפרויקט
לוח זמנים בהתאם להליך המשפטי – לרוב 12–24 חודשים בממוצע (תלוי במורכבות התיק ועומס בתי המשפט) תלוי בקצב הפרויקט – לרוב מספר שנים
השפעה על שווי הנכס מכירה לפי שווי שוק נוכחי דירה חדשה ומשובחת עם פוטנציאל ערך גבוה יותר

 

 

ארבעה תרחישים שבהם פירוק שיתוף ופינוי-בינוי נפגשים

במהלך הטיפול בתיקים רבים, אני נתקל שוב ושוב בדפוסים מסוימים שחוזרים על עצמם. לפניכם ארבעת התרחישים הנפוצים ביותר שבהם שתי הסוגיות מתחברות:

תרחיש ראשון: שותפים שרכשו דירה ביחד – ואחד רוצה לצאת

כאשר שני אנשים או יותר רכשו דירה במשותף – בין אם כהשקעה, בין אם בירושה, ובין אם בנסיבות אחרות – ואחד מהם רוצה לממש את חלקו, בדיוק בשעה שמתחם הבניין הוכרז לפינוי-בינוי.

במצב כזה, בית המשפט יבחן האם פירוק שיתוף מיידי ישרת את טובת כלל בעלי הזכויות. לעיתים, המתנה לסיום הפרויקט עשויה להגדיל משמעותית את שווי הנכס – ולטובת כל הצדדים. אני ממליץ ללקוחות שלי לבחון תמיד את כל האפשרויות לפני הגשת תביעה.

תרחיש שני: בניין שלם בפרויקט פינוי-בינוי עם דייר אחד שמסרב

כאשר רוב דיירי הבניין מסכימים לפרויקט, אך דייר אחד (שגם הוא שותף בנכס) מסרב – נוצרת הצטלבות בין הליכי פינוי-בינוי להליכי פירוק שיתוף.

חוק פינוי ובינוי (פיצויים), תשס"ו-2006, מגדיר מהו "סירוב סביר" (סעיף 2(ב)) – כל סירוב שאינו עומד בקריטריונים הנקובים בחוק נחשב לדייר סרבן, ומאפשר לתבוע אותו בגין הנזקים שסירובו גורם לשאר הדיירים. אבל כשהסרבן הוא שותף בנכס עצמו – המצב מסתבך, ויש לנקוט בגישה משפטית כפולה.

תרחיש שלישי: ירושה שבה היורשים חלוקים

יורשים שקיבלו דירה משותפת בירושה, ודירה זו נמצאת במתחם פינוי-בינוי. חלק מהיורשים מעוניינים בפרויקט וחלק לא – או לחלופין, חלקם רוצים לבצע פירוק שיתוף לפני סיום הפרויקט.

פירוק שיתוף בין יורשים הוא ממילא הליך מורכב מבחינה משפחתית ומשפטית. כשמוסיפים לתמונה פרויקט פינוי-בינוי, עולות שאלות נוספות בנוגע לזכויות הבנייה, לאופן חלוקת דירות התמורה, ולסדרי העדיפויות בקבלת הדירה החדשה.

תרחיש רביעי: רכישת חלק מהזכויות בנכס ממוקד בפינוי-בינוי

משקיעים שרכשו חלק מהזכויות בנכס שנמצא במתחם פינוי-בינוי, מתוך ציפייה לרווח עתידי – ועתה מבקשים לממש את זכויותיהם דרך הליך ההתחדשות העירונית.

⭐טיפ זהב⭐
לפני שמגישים תביעת פירוק שיתוף על נכס שנמצא במתחם פינוי-בינוי – בדקו את שלב הפרויקט. אם הפרויקט כבר עבר את שלב הרישוי ויש הסכמת רוב – המתנה לפרויקט עשויה להניב לכם דירה חדשה שווה הרבה יותר ממה שתקבלו במכירת שוק של דירה ישנה.

 

כיצד מתנהל פירוק שיתוף בפועל כשיש פרויקט פינוי-בינוי על הפרק?

כל מקרה שונה, אך ישנה מסגרת עבודה שאני עוקב אחריה בתיקים מסוג זה. לפניכם השלבים המרכזיים שאני מלווה אתכם בהם:

  1. מיפוי מצב הנכס: בדיקת נסח טאבו, בדיקת מצב הפרויקט מול הרשויות, ואיסוף כלל המסמכים הרלוונטיים.
  2. הערכת שלב הפרויקט: בחינת עד כמה הפרויקט מתקדם – האם יש הכרזת מתחם, האם יש תב"ע מאושרת, האם יש חוזים חתומים עם רוב הדיירים.
  3. ניתוח כלכלי: השוואה בין שווי הנכס כיום לבין השווי הצפוי של דירת התמורה בפרויקט, כדי לבחון את כדאיות ההמתנה.
  4. בחירת מסלול: קביעת האסטרטגיה המשפטית הנכונה – האם להגיש תביעת פירוק שיתוף עצמאית, האם להתנהל בתוך מסגרת ההסכמות בפרויקט, או שילוב של שניהם.
  5. ניהול ההליך: ניהול המשא ומתן מול השותפים האחרים, ובמידת הצורך – הגשת התביעה לבית המשפט.
  6. הבטחת הזכויות בפרויקט: וידוא שהסכמי הפינוי-בינוי מגנים על זכויותיכם כבעלי הנכס המקורי.

 

 

מה חשוב לדעת על זכויות הבנייה בפירוק שיתוף דרך פינוי-בינוי

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני שומע מלקוחות בתרחיש זה היא: "מה קורה לזכויות הבנייה שלי בפרויקט?"

זכויות הבנייה הן לב העסקה בפינוי-בינוי. כאשר יש פירוק שיתוף בתמונה, חשוב לוודא שהחלוקה בין השותפים לגבי זכויות הבנייה מוסדרת מראש ובצורה ברורה.

כמה נקודות מפתח בנושא זה:

  • זכויות הבנייה שייכות לבעלי הקרקע: הן לא שייכות ליזם באופן אוטומטי. ביחד עם זאת, הן מהוות את "מטבע" העסקה שמשלמים ליזם תמורת הבנייה.
  • חלוקת דירות התמורה בין שותפים: כאשר יש מספר שותפים בנכס אחד, שאלת חלוקת דירת (או דירות) התמורה היא מורכבת וטעונה הסדרה מוקדמת.
  • השפעת שיעור השותפות: שותף שמחזיק ב-30% מהנכס יקבל זכויות שונות מאשר שותף שמחזיק ב-70% – וזה חייב לבוא לידי ביטוי בהסכמי הפרויקט.
  • זכויות הדייר הוותיק: לדיירים מעל גיל 70 יש זכויות מוגברות בפינוי-בינוי (כגון דירה חלופית זמנית ותנאים מיוחדים), וקיימת קטגוריה נפרדת לבני 75 ומעלה עם חלופות מחייבות נוספות (בית אבות / דירה חלופית / סכום כספי). זכויות אלה קיימות ללא קשר לשאלת השיתוף בנכס.

 

💡חשוב לדעת💡
כאשר יש פירוק שיתוף במקביל לפרויקט פינוי-בינוי, הסכמי הפרויקט חייבים להתייחס באופן מפורש לשאלת חלוקת דירות התמורה בין השותפים. הסכם שאינו מסדיר זאת מהווה "פצצה מתקתקת" שעלולה להתפוצץ שנים לאחר מכן, כאשר הפרויקט כבר הסתיים.

 

מוקשים נפוצים שבעלי דירות נופלים בהם

בשנות עבודתי בתחום, ראיתי את אותן טעויות חוזרות על עצמן. לפניכם המוקשים הנפוצים שכדאי להיזהר מהם:

  • מוקש ראשון – חתימה מוקדמת מדי על הסכם עם היזם: לקוחות שחותמים על הסכם עם יזם לפני שהסדירו את פירוק השיתוף פנימית, מגלים מאוחר מדי שהיזם נכנס לתמונה בשלב שבו המחלוקת הפנימית מסבכת הכל.
  • מוקש שני – אי-הבנת ההבדל בין ייצוג דיירים לייצוג יזמים: חשוב לוודא שעורך הדין המייצג אתכם פועל אך ורק לטובתכם כדיירים – ולא לטובת הפרויקט כולו.
  • מוקש שלישי – התעלמות מההיבט המיסויי: פירוק שיתוף בנכס שנכלל בפרויקט פינוי-בינוי עשוי להיות פטור ממס שבח בתנאים מסוימים, לפי סעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, הכולל גם תקרת שווי. כמו כן, קיים פטור ממס רכישה על הדירה החלופית (סעיף 49כד), וחשוב לשלוח הודעה למנהל מיסוי מקרקעין בתוך 30 ימים מיום ההתקשרות עם הקבלן. אי-בדיקה של ההיבט המיסויי עלולה לעלות עשרות אלפי שקלים.
  • מוקש רביעי – ניהול מו"מ עצמאי מול היזם: שותפים שמנהלים מו"מ ישיר מול היזם, ללא ייצוג משפטי, עלולים להתחייב לתנאים שאינם משקפים את מלוא זכויותיהם.
  • מוקש חמישי – הגשת תביעת פירוק שיתוף בלי לבחון את השפעת הפרויקט: תביעה שמוגשת ללא בחינת הפרויקט עלולה לפגוע בשווי הנכס – ולגרום לכם להפסיד את הפרמיה שפרויקט ההתחדשות העירונית יכול להעניק.

 

 

מה ההבדל בין ייצוג דיירים לבין ייצוג יזמים – וכיצד זה משפיע עליכם

זה עניין שאני מאמין בו מאוד, ולכן אני מוצא לנכון להיות שקוף לגביו: יש ניגוד אינטרסים מובנה בין ייצוג יזמי התחדשות עירונית לבין ייצוג דיירים.

עורך דין שמייצג יזם בפרויקט פינוי-בינוי, מטבע הדברים, פועל לקדם את האינטרסים של אותו יזם – שמכוונים לרוב למקסום הרווחיות של הפרויקט ולא בהכרח למקסום התמורה לדיירים הספציפיים.

מכיוון שזהו עניין עקרוני עבורי, אני לא מלווה יזמי התחדשות עירונית עקב ניגוד אינטרסים – וכך אני יכול להעניק לדיירים ייצוג מלא ומחויב. לפרטים נוספים בנושא זה, ראו את הסבר המפורט על ניגוד האינטרסים בין היזם לעורך הדין.

כשאתם ניצבים בפני פירוק שיתוף שנוגע לפרויקט פינוי-בינוי, ודאו שהעורך דין שאתם בוחרים:

  • אינו מייצג בו-זמנית גם את היזם וגם אתכם כדיירים
  • מחויב אך ורק לאינטרסים שלכם
  • עוסק בתחום פירוק שיתוף ובתחום פינוי-בינוי כאחד
  • יכול להסביר לכם בבירור מה הסיכויים, הסיכונים, ולוח הזמנים הצפוי

 

 

כיצד לפעול נכון כשאתם בצומת שבין פירוק שיתוף לפינוי-בינוי

אם אתם מוצאים את עצמכם במצב שבו שאלת פירוק השיתוף ופרויקט הפינוי-בינוי מתנגשים – הנה מה שאני ממליץ לעשות:

  • אל תפעלו מהירות: שני ההליכים מורכבים, ופעולה מוקדמת מדי עלולה לפגוע בעמדת המיקוח שלכם.
  • אספו מסמכים: נסח טאבו, צו ירושה (אם רלוונטי), הסכמי שיתוף קיימים, תכניות בנייה, ומכתבי כוונות של יזמים.
  • בדקו את שלב הפרויקט: פנו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ובדקו מה שלב התב"ע ומה מצב הפרויקט.
  • פנו לייעוץ משפטי מוקדם: לפני כל חתימה על מסמך – קבלו ייצוג משפטי שמבין גם את עולם פירוק השיתוף וגם את עולם פינוי-בינוי.

 

אני עוסק בתחום המקרקעין מזה 11 שנים ומלווה עשרות פרויקטים בתחום פינוי-בינוי. בתיק שבו ייצגתי בעלי זכויות שנמצאו בדיוק בצומת זו, האסטרטגיה שבחרנו – המתנה של כחצי שנה עד לקבלת היתר הבנייה – הובילה לכך שהשותפים קיבלו דירת תמורה שווה פי שניים לעומת מה שהיו מקבלים אילו מכרו את הנכס בהליך פירוק שיתוף מיידי.

 

כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול – לפני שמחליטים

כשמדובר בנכס שנמצא בין שני הליכים מורכבים, הצעד הראשון הוא להבין את מלוא התמונה. אם אתם מתמודדים עם פירוק שיתוף על נכס שנמצא במתחם פינוי-בינוי – פנו אליי לייעוץ ראשוני ונבנה יחד את האסטרטגיה המשפטית הנכונה עבורכם.

אנו עושים כמיטב יכולתנו לספק מידע עדכני ומהימן, אך התוכן שלעיל נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דינים ותקנות משתנים מעת לעת, ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. כל הסתמכות על הכתוב היא באחריות המשתמש בלבד.

תמונה של עו"ד יוני לוי
עו"ד יוני לוי

עורך דין מקרקעין, המלווה פרויקטים של נדל"ן בארץ ובחו"ל כבר מעל 10 שנים. אני חי, נושם ואוהב את עולם הנדל"ן ושמח להעניק מהידע והניסיון המקצועי שלי ללקוחותיי. אני מאמין שלכל אחד מגיע עתיד כלכלי טוב ויציב, ואני כאן ללוות אתכם בפשטות, בתהליכים מורכבים בעולם הנדל"ן.

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

פירוק שיתוף באמצעות פינוי-בינוי - האם זה אפשרי ואיך עושים את זה נכון - עורך דין יוני לוי
עורך דין יוני לוי
צפו בעוד פרסומים שלי בתקשורת
תעודות של עו״ד יוני לוי
יוני לוי משרד עורכי דין
צריכים לדבר איתנו? השאירו פרטים
איך תרצה שנחזור אליך?
היי שמח שפנית אליי, בוא נשוחח בוואטסאפ