הסכם מייסדים

להשארת פרטים לשיחת ייעוץ:

בעידן המודרני פעולה של הקמת חברות עסקיות כבר מזמן איננה נחלתה של בעלי עסקים יחידים, בוודאי לא במדינת ישראל, או כפי שהיא מכונה לעיתים "אומת הסטארט-אפ". אולם, על אף שכיחותן של חברות חדשות בנוף העסקי, חשוב לזכור שכדאי גם לדעת איך לעשות את זה נכון. כינונו של הסכם מייסדים הוא אחד הכללים הבסיסיים ביותר לכך.

 

מה זה הסכם מייסדים?

הסכם מייסדים, כשמו כן הוא, הוא מסמך עסקי-משפטי שנערך בין שותפים להקמת חברה חדשה. הסכם זה מסדיר את היחסים בין השותפים למיזם, את אופן ניהול המיזם, ואת הזכויות ואת החובות של כל אחד מהם.

 

מועד כינון הסכם מייסדים

אין חובה חוקית לערוך הסכם מייסדים, והכל נעשה בהתאם לרצונותיהם של הצדדים לחוזה. בהתאם לכך, ניתן לנסח ולחתום על הסכם מייסדים בכל שלב בחייו של המיזם, אך הצעד המומלץ ביותר הוא לעשות זאת כבר בשלבים ההתחלתיים של ההקמה.

פעמים רבות יזמים נמנעים מניסוח הסכם מייסדים בשל קשרי החברות ביניהם, מעין תחושה של "לא נעים", אך זוהי טעות אסטרטגית כבדת משקל, שכן מערכת יחסים עסקית ארוכת טווח עלולה לערער גם את מערכת היחסים המוצלחת ביותר.

מעבר לכך, הקמתה של חברה כרוכה באופן כמעט בלתי נמנע בצירופם של גורמים נוספים, כמו למשל בעלי מניות או גורמי מימון אחרים, שעשויים אף הם לשנות את מארג היחסים ההתחלתי.

 

בין הסכם מייסדים לתקנון חברה

תקנון חברה הוא מסמך שיש חובה חוקית להגישו לרשם החברות, יחד עם מסמכי ההתאגדות השונים. תקנון זה מהווה בעצם את "החוק" לפיו החברה מתנהלת, ומגדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לחברה, ובינם לבין עצמם.

כינונו של הסכם מייסדים לעומת זאת, הוא אינו חובה והוא נועד להסדיר את מערכת היחסים שבין יזמי החברה לעצמם בלבד.

הסכם מייסדים בחברה פרטית

חברה פרטית היא חברה שפעמים רבות יש בה זהות מוחלטת בין המייסדים לבין בעלי המניות, ולכן לכאורה אין צורך גם בניסוח תקנון וגם בניסוח הסכם מייסדים.

אולם לפני נקיטה בצעדים פזיזים, שעשויים להיות להם השלכות כבדות משקל, חשוב להתייעץ עם עורך דין מוסמך בנושא, שיילמד לעומק את המקרה ויבחן האם באמת אין להסכם מייסדים מה לתרום לחברה הפרטית הצעירה.

 

הסכם מייסדים – דוגמה

חיפוש קצר בגוגל יעלה מספר דוגמאות גנריות להסכם מייסדים, אך השימוש בהן כלל לא מומלץ. לכל עסק בהקמה צרכים ייחודיים משלו, וכך גם לכל יזם הרצונות המיוחדים שלו.

הסכם גנרי כזה או אחר לעולם לא יוכל לקחת בחשבון את כלל המאפיינים של המיזם הספציפי ושל השותפים הספציפיים, וכך השימוש בו עשוי להיות יותר מזיק מאשר מועיל. אי לכך כדאי לפנות לעורך דין מוסמך ובעל ניסיון בניסוחם של הסכמים כאלו.

הדבר שבכל זאת ניתן ללמוד מהדוגמאות הללו הוא את הנושאים העיקריים שצריכים להיות מוסדרים בהסכם מייסדים, עליהם נעמוד להלן:

 

נושא ראשון: מנגנונים הנוגעים לאופן ניהולה של החברה

הנושא העיקרי הראשון אליו יש להתייחס במסגרת הסכם מייסדים הוא קביעת מנגנונים לאופן ניהולה של החברה העתידה לקום.

מנגנונים אלו צריכים להסדיר את חלוקת התפקידים בין היזמים, את אופן קבלת ההחלטות הרגילות ואת אופן קבלת ההחלטות המיוחדות, את צורת מינוי הדירקטורים, ועוד.

חשוב לא לזלזל בחלק זה, גם אם עתה נראה שהוא ברור מאליו, ועל הכול אפשר לדבר ולהסתדר ביחד, לעולם לא ניתן לדעת מה יילד יום ועדיף להתכונן לכל תרחיש מראש.

 

נושא שני: מנגנונים לשמירת זכויות המייסדים

הקמתה של חברה, בין פרטית ובין ציבורית, מחייבת את כניסתם של אנשים נוספים לעניין, מעבר ליזמים המקוריים. בכך יש חשש לפגיעה ממשית בזכויותיהם של המייסדים על המיזם שלהם, פגיעה שכדי למנוע אותה צריך לקבוע מנגנונים לכך מראש.

בתפקיד זה משמש למשל מנגנון "זכות הסירוב הראשונה", המחייב שבמקרה בו אחד היזמים ירצה למכור את חלקו בחברה, יהיה עליו להציע זאת קודם כל ליזמים האחרים, באותם תנאי ובאותו מחיר.

מנגנון דומה אחר "זכות הצטרפות למכירה" קובע כי אם יש שותף להסכם שהוא "בעל שליטה" בחברה, והוא מתעד למכור את מניותיו, יתר בעלי המניות יוכלו לכפות את עצמם על הקונה ולהצטרף גם הן למכירה. המטרה של מנגנון זה היא למנוע מצב של הישארות בחברה עם בעל שליטה זר.

מנגנוני "זכות מצרנות" "ואנטי דילול" נועדו למנוע את הפגיעה בזכות הבעלות של היזמים על החברה, בין אם באמצעות הנפקת מניות נוספות, ובין אם באמצעות מכירת מניות במחיר נמוך מזה שהם השקיעו.

כמובן שכל האמור לעיל מהווים אך ורק דוגמאות, וניתן לייצר מנגנונים מגוונים נוספים, הכול בהתאם לנסיבות.

 

נושא שלישי: מנגנון יישוב הסכסוכים בהסכם מייסדים

כבכל חוזה, גם בהסכם מייסדים חשוב מאוד לציין מנגנון יישוב סכסוכים. אי קיומו של מנגנון כזה עשוי לגרום להתדיינויות חוזרות ונשנות בבתי משפט, עניין יקר ומסובך לכל הצדדים המעורבים.

קיומו של מנגנון כזה לעומת זאת עשוי לסייע בכיבוי שריפות בעודן קטנות ולא מזיקות, לייעל את הליך העבודה, ולסייע ליציבותו של ההסכם לאורך שנים.

 

נושא רביעי: מקום התאגדות החברה ואופן התאגדותה

נושא רביעי שאפשר ורצוי לכלול במסגרת הסכם מייסדים הוא מקום התאגדותה של החברה ואופן התאגדותה – אם כחברה ציבורית או אם כחברה פרטית.

להחלטות האלו עשויות להיות משמעויות משפטיות מרחיקות לכת, למשל בעניין המיסוי, ולכן מומלץ להתייעץ עם גורם משפטי מוסמך לפני קבלת ההחלטה.

 

הסכם מייסדים בסטארט אפ

כאמור לעיל, עריכת הסכם מייסדים היא חשובה בכל הליך הקמה של כל חברה, אך הדבר נכון במיוחד לסטארט-אפים, או כפי שהם נקראים בעברית – חברות הזנק.

בחברות אלו פעמים רבות היזמים הם חברים או מכרים כבר שנים רבות, מה שעשוי לגרום להם לחשוב שהם יוכלו להגיע להבנות בלי בעיות, גם ללא קיומו של מסמך משפטי כזה או אחר.

אולם הדרך שעומדת בפני כל חברת הזנק עד לאקזיט המיוחל היא דרך קשה ומלאת טלטלות, ולא ניתן באמת לצפות את הבאות, כמו גם את התנהגותם של היזמים בהמשך הדרך. ניסוח הסכם מייסדים הוא הדרך הכי טובה להבטיח התנהלות תקינה של החברה ואת זכויותיהם של המייסדים.

סיבה נוספת לחשיבותו של הסכם מייסדים דווקא בחברות הזנק היא העובדה שפעמים רבות, כדי לחסוך בזמן יקר, נרשמות חברות כאלה ברשם החברות בצירוף תקנון סטנדרטי בלבד.

מדובר בצעד נכון לעיתים, אך הוא פוגע באפשרות ליצור הסדרים ייחודים המתאימים לנסיבות החברה הספציפית. הסכם מייסדים הוא בדיוק המקום לעשות זאת כאשר לחץ הזמנים מונע את עיגונם של הדברים בתקנון החברה.

 

הסכם שיתוף פעולה

הסכם שיתוף פעולה עסקי, או בשמו האחר – מזכר הבנות, הוא מסמך משפטי המהווה שלב ביניים בין הסכמות עקרוניות לחתימה על חוזה בין צדדים עסקיים.

הוא שונה מהסכם מייסדים בכך שהוא לא מבטא כוונה להקמתה של חברה, אלא כוונה של שני צדדים עסקיים שונים לשיתוף פעולה מקומי גרידא.

 

הסכם שיתוף פעולה עסקי – דוגמה

בדומה למסמכים משפטיים נוספים גם להסכם שיתוף פעולה עסקי ניתן למצוא דוגמאות גנריות ברחבי הרשת, אך כאמור, הן עשויות שלא להתאים לשיתוף הפעולה הספציפי ולרצונות הצדדים, ולכן אין זה מומלץ לחתום על הסכם שיתוף פעולה שלא נוסח בעזרת עורך דין מקצועי.

עם זאת, ניתן ללמוד מדוגמאות אלו את הנושאים העיקריים שיש לכלול בהסכם שכזה, ואלו הם: מהותו של שיתוף הפעולה, הגדרת המטרות העסקיות המשותפות, וחלוקת התפקידים בדרך להשגת המטרות.

לייעוץ בנושא הסכם מייסדים או הסכם שיתוף פעולה עסקי פנו לעו"ד יוני לוי, עו"ד מומחה לניסוח חוזים מסחריים.

הסכם מייסדים הוא מסמך משפטי-עסקי, שאותו עורכים שותפים כאשר הם מקימים חברה חדשה. ההסכם מסדיר את כל הפן השיתופי בין המייסדים של החברה – את האופן בו ינוהל המיזם, את הזכויות והחובות של כל אחד מהמייסדים ועוד.

הסכם מייסדים הוא הסכם רצוני, שאין חובה חוקית לערוך, ולכן המייסדים יכולים להחליט לערוך אותו בכל עת. עם זאת, במידה והמייסדים מעוניינים לערוך הסכם כזה, מומלץ לערוך אותו בשלבי ההקמה של החברה, כדי שכל התנאים והיחסים יהיו מוסדרים מראש.

בהסכם מייסדים מומלץ לכלול ולהסדיר את אופן ניהול החברה, כיצד הניהול מתחלק בין כל המייסדים ומהי חלוקת התפקידים, מהן הזכויות ומהן החובות של כל אחד מהמייסדים, כיצד יש ליישב סכסוכים עתידיים בין המייסדים, וכן פרטים אודות החברה עצמה ואופן התאגדותה.

הסכם מייסדים זהו הסכם שבו המייסדים של החברה מבטאים כוונה להקים חברה ולהסדיר את תנאי ההקמה שלה ואת זכויות וחובות המייסדים, ואילו הסכם שיתוף פעולה משמש כהצהרת כוונות של שני צדדים לשיתוף פעולה מקומי בלבד, ולא להקמת חברה.

 

הסכם מייסדים
הסכם מייסדים

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

משרדנו בתקשורת

עו"ד יוני לוי
עו"ד יוני לוי

עורך דין מקרקעין, המלווה פרויקטים של נדל"ן בארץ ובחו"ל כבר מעל 10 שנים. אני חי, נושם ואוהב את עולם הנדל"ן ושמח להעניק מהידע והניסיון המקצועי שלי ללקוחותיי. אני מאמין שלכל אחד מגיע עתיד כלכלי טוב ויציב, ואני כאן ללוות אתכם בפשטות, בתהליכים מורכבים בעולם הנדל"ן.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 60 ביקורות
×
js_loader