בניית בית קרקע מהווה חלום עבור משפחות רבות בישראל. כחלק מאותו חלום, מבקשות אותן משפחות ליצור לעצמן את חלקת האלוהים הפרטית שלהן שתהווה עבורן מקום מקלט מבודד ופרטי. ההגעה אל הפרטיות המיוחלת עוברת דרך בניית גדר הפרדה אשר תפריד בין בית המשפחה לבין בתים ומגרשים שכנים.
בעקבות כך, עולות שאלות רבות אשר לעתים אף מייצרות סכסוכים רבים בין שכנים ביחס לאותה גדר ההפרדה. בין השאלות הנפוצות ניתן למצוא:
- האם אדם זכאי להציב גדר הפרדה בין המגרש שזה עתה רכש לבין מגרש שכן?
- על מי האחריות לשאת בעלות ההקמה של גדר ההפרדה?
- היכן תמוקם גדר ההפרדה ובאיזה אופן?
על שאלות הללו ועוד אנסה לענות במאמר זה.
חיוב שכן בגדר הפרדה
הדרישה לבניית גדר הפרדה בין מגרשים שכנים ותשלום החזר הוצאות נשען לרוב על סעיף 49 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הקובע:
"(א) קירות, גדרות, עצים ומחוברים וכיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן- מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה – בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם הייתה שונה".
סעיף 49 לחוק המקרקעין
סעיף 49 לחוק המקרקעין קובע כי קירות ו/או גדרות וכיוצא בזאת הנמצאים בין שני מגרשים סמוכים – ייחשבו כמקרקעין בבעלות משותפת של בעלי המגרשים השכנים. הסעיף עוד עוסק בשאלת אופן חלוקת שיעור ההשתתפות של בעלי המקרקעין הגובלים בעלות ההחזקה והשמירה של גדר ההפרדה.
מקריאת סעיף 49 לחוק המקרקעין שלעיל נראה כי החובה המוטלת על בעלי מגרשים שכנים היא לשאת בחלקים שווים, אלא אם נקבע אחרת, בהוצאות ההחזקה והשמירה של גדר ההפרדה אך יודגש כי אין התייחסות מפורשת לעניין החובה לשאת בהוצאות ההקמה.
אמנם, סעיף זה מתייחס להשתתפות בעלויות תחזוקתה של גדר ההפרדה ולא בעלויות הקמתה, אך יחד עם זאת במקרים מסוימים ניתן להקיש ממנו גם לעניין עלויות ההקמה.
מיקום גדר ההפרדה בין מגרשי השכנים
כאמור בהוראות סעיף 49 לחוק המקרקעין, יש להקים את גדר ההפרדה במיצר שבין המגרשים השכנים.
התנאי הראשון שעל התובע השתתפות בהקמת גדר הפרדה הוא כי גדר ההפרדה נבנתה ו/או עתידה להיבנות במיצר של המגרשים הגובלים. תנאי זה ניתן לקיים באמצעות המצאת חוות דעת מומחה ו/או באמצעות מתן עדות של מודד מוסמך לפיה הגדר היא "מחובר שבמיצר" ובכך לבסס את טענת התובעים כהלכה וכנדרש על פי החוק והפסיקה.
יש לשים לב למספר נקודות:
- אין בעובדה כי גדר הפרדה ממוקמת כבר בין מגרשים סמוכים בכדי לבסס ו/או להפריך את הטענה כי מדובר ב"מחובר שבמיצר".
- ככל ועסקינן במגרשים שטרם בוצע עבורם רישום בלשכת רישום המקרקעין אזי הדרישה כי בעל מקצוע יאשר כי גדר ההפרדה מהווה 'מחובר שבמיצר' מקבלת משנה תוקף.
- יש לוודא כי הדרישה לשאת בעלות גדר ההפרדה צריכה להיות בעת הקמת הגדר ומאת הבעלים הנוכחי של בעל המגרש השכן. ככל ובעתיד זהות השכן תשתנה אזי לא ניתן יהיה לדרוש את חלוקת נטל בהוצאת הקמת גדר ההפרדה שכבר קיימת בשטח ומהווה חלק מ'ממכר' אותו רכש השכן החדש.
כאשר השכן הקים גדר הפרדה בלי שקיבל את אישורי קודם לכך
לעתים מחליט שכן על דעת עצמו להקים גדר שתפריד בין הבית הפרטי שלו לבין הבית השכן. לעתים אף תוך השתלטות על חלק מהשטח שאינו בבעלותו. במקרה בו טיפל משרדנו, שכן השתלט תוך כדי בניית גדר ההפרדה על מספר מטרים השייכים לשכנו, כמובן מבלי שקיבל את הסכמתו לכך.
קביעת החוק
מעבר לאמור לעיל, ובהתאם לסעיפים 21 ו -22 לחוק המקרקעין, בעל מקרקעין נדרש לבקש את סילוקה המלא של גדר ההפרדה שנבנתה שלא בהסכמתו בתוך שישה חודשים מיום הבנייה שלה. ככל ובעל המקרקעין לא יעשה כן, עליו לשאת במחצית עלות הבנייה, שכן רואים אותו כמי שהסכים לקיומה במקרקעיו.
ראו להלן את נוסח סעיפים 21 ו-22 לחוק המקרקעין הרלוונטיים לענייננו:
- (א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן – המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.
(ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.
[…]
- לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות בסעיף 21(א) תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים בידו."
הדין בשימוש השכן בגדר ההפרדה ללא תשלום על הקמתה
הוראות הדין הישראלי (שמקורו במשפט העברי) קובעות כי אדם אשר נהנה תוך קבלת טובת הנאה, נכס או שירות מבלי ששילם על כך, חייב להשיב את ה'זכייה' ואם הדבר לא ניתן אזי לשלם לו את שוויה.
לפיכך, במקרה בו אדם מקים גדר הפרדה בין שטחו לבין השטח של שכנו ואותו שכן עושה שימוש באותה גדר (לדוגמא תולה עליה עציצים) אזי הוא נדרש לשאת במחצית (אם לא נקבע אחרת בהסכם) עלויות הקמת גדר ההפרדה.
מקרה זה מתבסס על הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979 (להלן: חוק עשיית עושר ולא במשפט). סעיף 1(א) לחוק האמור קובע כי:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה".
הדין בהקמת גדר ההפרדה מסיבה בטיחותית
לדוגמא, לשם מניעת הידרדרות אדמה
בהתאם לפסיקת בית המשפט, בעלי המקרקעין נדרשים הוצאה הנדרשת לאחזקת המקרקעין במצב תקין ולפיכך שני השכנים יצטרכו לשאת בעלויות באופן שווה ומשכך באם יש בהקמת גדר הפרדה בכדי למנוע סכנה בטיחותית (כדוגמת הידרדרות אדמה) אזי על השכנים לשאת בעלויות אחזקת המקרקעין באופן שווה.
לסיכום
השאלה האם אדם יכול לחייב את שכנו בהוצאות בניית גדר הפרדה הינה שאלה מורכבת אשר דורשת הבנה והתמצאות בהוראות הדין השונות ומשכך מומלץ כי כל פעולה תעשה בשיתוף ובליווי עו"ד המתמחה בתחום ובכך ניתן יהיה לחסוך סכום ניכר של שקלים ועוגמת נפש רבה.
בכל מקרה, כל מסע אל עבר בניית גדר הפרדה משותפת תחל בהכנת הסכם מראש ובכתב בו יסכמו השכנים את הנושא ובפרט את שאלת אופן חלוקת עלות בניית הגדר בניהם. בנוסף, חשוב לוודא כי גדר ההפרדה אכן תיבנה כ'מחובר במיצר' תוך קבלת כלל האישורים מהוועדה לתכנון ולבנייה.
הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין.
המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.
