תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) מבטא שינוי דרמטי בתפיסת העולם של החברה, ובהתאם לכך של המחוקק, בנוגע לזכויותיהם של בעלי מוגבלויות ואנשים מבוגרים. כיצד? על כל זאת במאמר שלפניכם.
המצב החוקי לפני תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
על מנת להבין את השינוי החברתי ואת הבשורה שמביא עימו תיקון 18 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, יש להקדים ולהסביר את המצב החוקי ששרר במדינת ישראל, ובעוד מדינות רבות בעולם קודם לכן.
אפוטרופוס על פי מינוי
הפרק השלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר למנות אפוטרופוס על ידי בית משפט למספר קבוצות שונות של אנשים ואלו הן:
- קטין ששני הוריו נפטרו או הוכרזו כפסולי דין
- קטין שמתקיימות בו נסיבות בהן על פי החוק יש להוסיף לו אפוטרופוס נוסף על הוריו
- אדם שהוכרז כפסול דין
- כל אדם אחר שאינו מסוגל, באופן קבוע או זמני, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך או מוכן לדאוג לכך במקומו
- אדם שאין אפשרות עדיין לזהותו
- עובר
היקף השימוש בכלי האפוטרופסות על פי מינוי
בפועל, נכון לזמן חקיקתו של תיקון 18, מינה בית המשפט בישראל מידי שנה 10,000 אפוטרופוסים, כאשר רובם מונו על פי סעיף 4 שהוזכר לעיל.
כלומר, השימוש בכלי האפוטרופסות על פי מינוי נרחב במיוחד במצבים בהם אדם אינו מסוגל לקבל החלטות על חייו בעצמו. כך למשל כאשר הוא בעל מוגבלות, שכלית או נפשית, וכך למשל כאשר הזקנה מתחילה לתת בו את אותותיה.
השינוי החברתי שהוביל לחקיקת תיקון 18
עד עתה תיארנו את המצב המשפטי כפי שהיה לפני חקיקתו של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשנת 2016. עתה נתאר את השינוי החברתי והתפיסתי שהביא את המחוקק להבין כי המצב החוקי הקיים אינו מתיישב עם תפיסת זכויות האדם העכשווית.
בשנים שעברו מאז חקיקתו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חלה תמורה ממשית בתפיסות החברתיות כלפי זכויותיהם של בעלי מוגבלויות ושל בני גיל הזהב, כאשר הדבר מתבטא גם באמנות בינלאומיות שונות וגם בחקיקה ישראלית פנימית.
השינוי מתבטא בכך שהגישה הפטרנליסטית שהונהגה כלפי אנשים כאלו התחלפה בהכרה בזכויות האדם המלאות שלהם, כולל הזכות לכבוד והזכות לאוטונומיה, שהינן חלק מיסודותינו המשפטיים, ואף מעוגנים בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו.
כך מנסה הגישה החדשה להעצים את בעלי המוגבלויות השונות ולתת כבוד לרצונם החופשי ככל האפשר. עוד מבקשת הגישה להפסיק להתייחס אליהם כאל מקשה אחת, ולהבדיל בין סוגי המוגבלויות השונות ולהכיר בחופש הפעולה שמאפשר כל אחד מהם לבעל המוגבלות.
מה כולל תיקון 18 לחוק הכשרות והאפוטרופסות?
אם כן, לאחר שהבנו איזה שינוי חברתי רצה המחוקק להגשים באמצעות תיקון 18 לחוק הכשרות והאפוטרופסות ניתן לראות כיצד הוא עשה זאת בפועל.
תיקון 18 לחוק כולל בתוכו מספר שינויים מרכזיים בהסדר המשפטי שהיה קודם לכן, אותם נפרט להלן:
שינוי ראשון: החלת עיקרון האמצעי הפחות מגביל במינוי אפוטרופוס
השינוי המשמעותי הראשון שמביאה הצעת החוק עימה הוא החלת עיקרון האמצעי הפחות מגביל במינוי אפוטרופוס על ידי בית משפט.
משמעותו של עיקרון זה הוא שכאשר מגיעה אל בית המשפט בקשה למינוי אפוטרופוס עליו לבחון את כל האפשרויות החוקיות הפחות מגבילות, ורק אם אף אחת מהן אינה מספיקה למצב שלפניו הוא יכול להיענות לבקשה.
עיקרון זה יוצא מתוך נקודת הנחה שמינוי אפוטרופוס לאדם משמעותו פגיעה אנושה בזכותו לחירות, בזכותו לכבוד ובזכותו לאוטונומיה, ועל כן יש לנקוט בצעד הזה רק כשאין כל ברירה אחרת, ורק כאשר הדבר מבטא את טובתו של האדם שמונה לו אפוטרופוס.
שינוי שני: ייפוי כוח מתמשך
המחוקק לא הסתפק בקביעה כי יש לבחור באמצעי הפחות מגביל במינוי אפוטרופוס, אלא גם הרחיב את החלופות החוקיות הקיימות למינוי שכזה. אחת מן החלופות שהוכנסו במסגרת תיקון 18 היא עריכתו של ייפוי כוח מתמשך, דבר שלא היה קיים בספר החוקים הישראלי קודם לכן.
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכל אדם בעל כשרות משפטית לערוך הסכם משפטי במסגרתו הוא ממנה אדם אחר, מיופה הכוח, שיקבל החלטות בעניינו בעת שהוא כבר לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו.
במסגרת ייפוי הכוח המתמשך יכול הממנה להחליט באילו תחומים יקבל עבורו מיופה הכוח החלטות, אלו הגבלות יחולו עליו, מי יפקח על פעולותיו של מיופה הכוח, מתי ייפוי הכוח ייכנס לתוקף, ועוד.
ההסדר הייחודי הזה של ייפוי כוח מתמשך מאפשר בעצם את הגשמת רצונו של הממנה גם בעת בה הוא לא יהיה מסוגל לבטא את רצונותיו בעצמו, ומהווה בעצם "מינוי אפוטרופוס על פי הסכם", שהוא כמובן פוגעני הרבה פחות ממינוי אפוטרופוס על פי החלטת בית המשפט.
שינוי שלישי: תומך בקבלת החלטות
חלופה נוספת למינוי אפוטרופוס שמציע תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות היא מינויו של תומך בקבלת החלטות. תומך בקבלת החלטות מתמנה בהחלטת בית משפט, ונועד לסייע לבגיר בעל מוגבלות כלשהיא, שמסוגל לקבל החלטות בענייניו בעצמו בליוויו של תומך שכזה.
בית המשפט הוא שיכריע מה תהיה תקופת מינוי של התומך, מהם תפקידיו ומהם סמכויותיו.
בכל מקרה, תומך בקבלת החלטות אינו מוסמך לקבל החלטות בשמו של הנתמך, ותפקידו מתמצה בסיוע בלבד. כך מהווה האפשרות של מינוי תומך בקבלת החלטות אפשרות ביניים בדרך למינוי אפוטרופוס, כאשר מדובר כמובן באפשרות פוגענית הרבה פחות כלפי זכויותיו של האדם הנתמך.
שינוי רביעי: שינוי סמנטי
שינוי נוסף, שהוא אולי משמעותי פחות אבל מסמל את השינוי בתפיסה, הוא שינוי סמנטי. עד לתיקון 18 עשה החוק שימוש במושג "חסוי" כלפי מי שמונה לו אפוטרופוס. מעת חקיקתו של התיקון המונח חסוי הוחלף לאורכו של החוק כולו במונח – "אדם אשר מונה לו אפוטרופוס".
לסיוע משפטי בענייני אפוטרופוסיות וייפוי כוח מתמשך פנו לעו"ד יוני לוי, עורך דין ייפוי כוח מתמשך מוסמך.
